הקדמה
כשהפכתי להיות נכה גרתי בדירות שכורות בשוק הפרטי וקיבלתי סיוע בסיסי ממשרד השיכון בסך 770 שקלים. בכל פעם נאלצתי לעזוב כשבעל הדירה היה זקוק לדירה, ולחפש דירה נגישה או דירה שבעל הדירה יסכים שאעשה בה הנגשות על חשבוני, או לעמוד בדרישות של בעלי דירות (ערבות בנקאית, ערבות משפחתית, גובה שכר וכו'). זה היה קשה מאוד למצוא, וקשה מאוד להוציא את הכספים על מעבר והנגשה (וגם צריך להחזיר את המצב לקדמותו). בנוסף, במצב הזה נמנעה ממני האפשרות לשכור את שירותיה של מטפלת סיעודית, משום שאת הקצבאות שלי הקציתי לשכר דירה, להנגשות, להחזרי הלוואות ולמעברים תכופים מדירה לדירה וחיפוש אחר דירה נגישה ובעל דירה שיסכים שאעשה שינויים בדירה שלו. במשך תקופה ארוכה חייתי בבדידות סיעודית כואבת.
דירה קבועה בבעלות המדינה המותאמת למצבי הייתה הסיכוי היחיד לצאת ממעגל הסבל הזה.
נ"ר הוא קיצור של נכסי רכישה. המדינה רוכשת עבור נכים זכאים דירה במסגרת הדיור הציבורי ומנגישה אותה. הזכאות נבחנת עפ"י קריטריונים נוקשים שקבע משרד השיכון, שאינם ידועים לציבור. מי שזכאי מקבל על הנייר תקציב לאיתור דירה שאותה משרד השיכון יקנה אם יסכים לכך. הוא גם זכאי להיכנס לדירה ממאגר הדיור הציבורי, אם זו מוצעת לו. בנוסף, בתקופת הזכאות הוא מקבל סיוע מוגדל בשכר דירה עד שיעבור לדירת נ"ר. תחילה הסכום עמד על 1,500 ובהמשך 2,500 שקלים.
בשנת 2010 קיבלתי זכאות. זו הייתה זכאות לשנתיים בלבד והיא נבחנת מחדש על ידי משרד השיכון בכל שנתיים, אך משרד השיכון לא יידע אותי על כך ולא ידעתי על כך.
הנכה זכאי לאתר דירה בעיר מגוריו כדי שימשיך לחיות במסגרת הקהילה שבה חי. כתושבת רמת גן ניתן לי תקציב לאיתור דירה בעיר רמת גן, תקציב הזהה לתקציב שניתן לאיתור דירה בתל אביב ובגבעתיים, אך זה לא משנה באיזו עיר בחרתי כדי לאתר בה דירה – רמת גן, גבעתיים, תל אביב, פתח תקווה, בני ברק, חולון, בת ים ועוד – התקציב שמשרד השיכון הקצה לכל עיר התאים לדירת שני חדרים באותה עיר, והיה פער של עשרות אלפי שקלים בינו לבין המציאות בשוק הנדל"ן, ולכן לא הצלחתי לאתר דירה מתאימה. בכל עיר, גם בעיר שמחירי הדירות בה נמוכים בהשוואה לרמת גן, משרד השיכון מקצה תקציב שנמוך בפער משמעותי ממחירה של דירה ממוצעת בת 3 חדרים - חדר אחד אמור להיות למטפלת סיעודית, לא לילד חלילה. בנוסף, מחירן של דירות הקרקע גבוה יותר מדירה עם מדרגות, ומחירן של דירות עם מעלית חדישה, כלומר מעלית שיש בה מקום לכיסא גלגלים, גבוה יותר. אך משרד השיכון כלל לא הביא זאת בחשבון והיה מנותק מהמציאות של שוק הדירות בכלל ומהמציאות של אנשים עם מוגבלות בפרט.
אחרי שקיבלתי זכאות נאלצתי לעזוב את הדירה השכורה שגרתי ברמת גן (רח' נתן) כיוון שהיא נדרשה לבעלי הדירה. בלית ברירה, ואחרי חיפושים רבים, נאלצתי להנגיש דירה שכורה (באלוף דוד) ב-50,000 שקלים כי לא הייתה לי ברירה, ולשלם שכ"ד של 5,250 שקלים, אך קיוויתי שהמצב הזה יסתיים כשאאתר דירה שתהיה דירתי הקבועה.
במסגרת המאבק שלי, ואחרי שגיליתי שהוועדה הציבורית שלה הגשתי ערעור אינה אלא חותמת גומי לוועדה העליונה ששללה את זכאותי, פניתי למשרד מבקר המדינה ולוועדה לתלונות הציבור בכנסת והגשתי תלונה עבת כרס ובה תיארתי את כל המחדלים והעוולות של משרד השיכון. תלונתי נמצאה מוצדקת וראויה לחקירה.
בפברואר 2013, אחרי שהגיע חוקר לביתי והביא בחשבון גם את ההוצאות שלי ושל בן זוגי ולא רק את ההכנסות, כפי שדרשתי, קיבלתי הודעה על חידוש הזכאות.
בכך לא תמו תלאותיי. על הכל אני מספרת כאן, על הכאב, העוולות, הייסורים, הפחד והבדידות האיומה, אך גם על הסוף הטוב: אני גרה בדירת נ"ר ברמת שקמה ברמת גן, בבית מקסים שעיצבתי ובמקום שאני אוהבת. זה היה מאבק מייסר, אבל ניצחתי.- משרד השיכון קבע: No Soup for You 13.12.2012, הארץ: בתחילת 2012 שללה ממני הוועדה העליונה במשרד השיכון את הזכאות שקיבלתי לדירת נ"ר ואת הסיוע המוגדל בשכר דירה שקיבלתי במשך שנתיים. בתלונה שהגשתי למשרד מבקר המדינה ולוועדה לתלונות הציבור בכנסת תיארתי את שורת המלכודים שמשרד השיכון הציב בפניי ואת ההשלכות הקשות שנכה סיעודית ללא דיור קבוע ומטפלת נאלצת להתמודד איתן
- ז'קלין… ז'קלין… 13.12.2012, הארץ: כשרציתי רק לבדוק אם הפקס' שלי בפניות הציבור של משרד השיכון התקבל (מופיע גם בנגישות)
- כדי שלא יהיו בעיות במעיים 4.1.2013, הארץ: לרגע שקלתי לחזור בתשובה, אולי זה מה שיסייע לי מול משרד השיכון בראשות ש"ס
- כפות רגליי היחפות 7.1.2013, הארץ: מכתב פתוח לציפי לבני, שבו אני מתארת מהו פחד
- כשתופיע החל מהיום במסך הטלוויזיה שלי 8.1.2013, הארץ: מכתב פתוח לשר השיכון מש"ס, אריאל אטיאס
- תן לי את אחראי המשמרת! 9.1.2013, הארץ: אחרי שנתקלתי באטימות של פקידים במשרד השיכון וועדות שביצעו את מלאכתן בצורה כושלת, פניתי לאחראי המשמרת, לשר השיכון, בתקווה שיסתכל על המצב בעיניים פקוחות ונבונות
- מדינה עם נשמה? איפה היא? 17.1.2013, הארץ: מכתב פתוח לשר השיכון מש"ס, אריאל אטיאס
- לא מתלבטת, אבודה 21.1.2013, הארץ: בבחירות לשנת 2013 אני מרגישה אבודה
- שלי, הצבעתי עבורך 23.1.2013, הארץ: מכתב פתוח לשלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה
- המטפלת שלי, עוד תחנה בנכות 15.2.2013, הארץ: יש לי מטפלת סיעודית ויש גם זכאות (מופיע גם בעמוד נושאים אישיים)
- סצנות מאתמול ומהשנתיים האחרונות 18.2.2013, הארץ: הסבל שלי בשנתיים האחרונות כנכה סיעודית בלי דירה קבועה ובלי מטפלת. אתמול זה היה אחרת
- דרושה דירה להשכרה, נגישה לנכים 23.6.2013, הארץ: יש זכאות לדירת נ"ר אבל איבדתי זמן יקר ואין דירת נ"ר, ושוב צריך לחפש דירה שכורה
- מחזירה את השזיפים למדף 2.7.2013, הארץ: במצב שבו אני מעסיקה מטפלת וגרה בשכירות, חייבים להצטמצם במה שאפשר (מופיע גם בנושאים אישיים)
- עצמאית תלויה באוויר 22.7.2013, הארץ: נפרדת שוב מעוד דירה ונושאת בעלויות ההנגשה בעצמי
- יש פנייה ימינה? 13.8.2013, הארץ: על החיפושים אחר דירה שכורה נגישה והשיפוצים בדירה השכורה שאותה אני נאלצת לעזוב
- בלתי מוגנת 19.10.2013, הארץ: חוזי השכירות הם לשכירות בלתי מוגנת, אבל במצב שמשרד השיכון הכניס אותי אליו, אני זו שהייתה בלתי מוגנת
- החסד מוצא אותי 27.10.2013, הארץ: בכל פעם מחדש אני מקבלת הוכחה לכך שדברים רעים שקורים לי מובילים אותי לטוב בחיי (מופיע גם בנושאים אישיים)
- החורף לא נגיש לנכים: מיומנה של נכה שנולדה באוגוסט 20.12.2013, הארץ: בהמתנה לתשובה ממשרד השיכון לגבי הדירה שאיתרתי, אני מתמודדת גם עם החורף (מופיע גם בנושאים אישיים ונגישות)
- בגלל מעלון 25.12.2013, הארץ: אחרי שנים של מגורים בדירות שכורות, שנים שבהן אני מרגישה הכי נכה, הכי דחויה, לא רצויה, פגיעה, חשופה ולא מוגנת – מה שיתקע אותי עכשיו הוא המעלון
- תנו לי מועד ג' 1.1.2014, הארץ: תנו לי הזדמנות נוספת ואוכיח לכם שאני ראויה, אחזיר את הטוב הזה לעולם
- איך היה סופהשבוע שלך? 5.1.2014, הארץ: בהמתנה לתשובה ממשרד השיכון לגבי הדירה שאיתרתי (מופיע גם בדירת נ"ר)
- עכשיו שמאלה, עינת 24.1.2014, הארץ: במצב שבו אני כה מתוחה מתשובת משרד השיכון, היחס האישי שקיבלתי בדינמומטר הקל עליי (מופיע גם בנגישות ונושאים אישיים)
- הרינו להודיעכם כי ועדה עליונה דנה בבקשתך לתת לה בונבוניירה 13.4.2014, הארץ: אחרי שהובטח לי שהדירה נרכשה עבורי ושזכאותי לא תיבחן מחדש, אפשר לתת לצוות העובדים במשרד השיכון שוקולד. כולל תיאור 3 מקרים משנת 2012 עם א' ממשרד השיכון, שתיעדתי - מופיע אחרי התגובות (מופיע גם בנגישות)
- להניח את הרגליים על הרגליות 21.4.2014, הארץ: סוף סוף יש לי מטפלת שתניח לי את הרגליים על הרגליות (מופיע גם בנושאים אישיים ונגישות)
- סומכת עליי 29.6.2014, הארץ: אימי סומכת עליי שאסתדר, ואני מנסה להצדיק את זה (מופיע גם בנגישות ונושאים אישיים)
- לא לשכוח את השער 15.1.2015, הארץ: לשמור על אופטימיות (מופיע גם בנושאים אישיים)
- נקשרת לרחובות, נקשרת לקירות 21.3.2016, הארץ: לקראת המעבר לדירה הקבועה (מופיע גם בנושאים אישיים)
- אני בוכה קצת, ואחר כך אני בסדר 12.5.2016, הארץ: הנכות שלי קשורה לכל כך הרבה כאב, אך גם מפגישה אותי עם הטוב (מופיע גם בנושאים אישיים)
- ערב פסח השנה היה שונה מקודמיו 23.4.2016, הארץ (מופיע גם בנושאים אישיים)
- דברים שלמדתי עד פסח 2016 29.4.2016, הארץ (מופיע גם בנושאים אישיים)
- תבקשי משאלה, עינת 10.9.2016, הארץ: תכנון הבית החדש (מופיע גם בנושאים אישיים)
- היום שבו קניתי צמחים שהונחו על הרמפה המובילה לביתי 17.10.2016, הארץ: סגירת מעגל. דירת נ"ר, הבית הקבוע שלי (מופיע גם בנושאים אישיים)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.