יום חמישי, 12 בינואר 2012

על עצמי

פורסם ב-12.1.2012 בתפוז



(צילום: משפחת עינת קדם)



 
צילום בשחור-לבן. אימא שלי יושבת במטבח ומחזיקה אותי - תינוקת כבת שנה. אימי בשיער כהה קצר, לובשת חולצה פרחונית, מחייכת.
בילדותי במושב (צילום: משפחת עינת קדם)
צילום בשחור-לבן. אני כבת שלוש, מחזיקה כדור, מסתכלת הצידה.
מתוך סדרת תמונות שעשו לי בסטודיו צילום במושב (צילום: משפחת עינת קדם)

צילום בשחור-לבן. חמישה ילדים עומדים מחופשים - 3 בנות מחופשות למלכת אסתר, לבושות שמלות לבנות, כתר לבן וטול, ובן מחופש לאינדיאני. אני בשיער קצר, מחייכת. מאחורינו יושבים ההורים.
בגן הילדים בת"א. אני מלכת אסתר משמאל. לצידי זאב חרד, שהיה איתי גם בבית הספר (צילום: משפחת עינת קדם)

צילום בשחור-לבן. אני עומדת מול חנוכייה גדולה, מחזיקה נר דולק. נועלת מגפיים מפלסטיק, לובשת סוודר ומתחת חולצת משבצות. שיער קארה כהה, על ראשו כתר של נר.
בגן הילדים בת"א (צילום: משפחת עינת קדם)
צילום בשחור-לבן. אני לובשת גרביונים כהים וחולצה מבריקה, שיער כהה קארה אסוף בסיכות. המנהל עם משקפיים לובש חליפה עם עניבה. המורה מרים לצידו, מעט מבוגרת. על השולחן ספרי תורה, מתחת לשולחן ארגז לאקורדיון. מאחוריי הלוח בכיתה.
אני מקבלת ממנהל בית הספר את ספר התורה, לבושה בבגדים של הצגה שהצגנו. בצד שמאל - המורה שליוותה אותי בשנותיי הראשונות בביה"ס היסודי, מרים (צילום: משפחת עינת קדם)


צילום בשחור-לבן. אני כבת 15, מקפלת כביסה במכבסה עם חברת קיבוץ. לובשת טריקו לבנה וג'ינס. שיער מתולתל.

אני במדי צבא, נשענת על המיטה, רגל על רגל, תלתלים קצרים, כובע צבע, מחייכת.
בטירונות (צילום: עינת קדם)



(צילום: עינת קדם)
תמונות מאירופה - מימין לשמאל: ונציה, שוויץ, דנמרק, קורפו, דנמרק, פריז (צילום: עינת קדם)



בכרמל (צילום: עינת קדם)

בביקוריי בקיבוץ שגרתי בו, הייתי כבת 26 (צילום: סבתא בתיה מקיבוץ חצור)



2007 (צילום: עינת קדם)



2007: הרכב שלי אחרי החיפושית. במושב האחורי רואים את עגלת השוק שעזרה לי ללכת (צילום: עינת קדם)


ב2007  (צילום: עינת קדם)

מרץ 2008, פורים




 (צילום: עינת קדם)
(צילום: עינת קדם)

הפוסט מופיע בספרי "אל תשכחי את השער". הספר בתהליכי הפקה.

צילום של כריכת הספר "אל תשכחי את השער" מאת עינת קדם. בצילום שביל עפר ארוך, משני צידיו מדרון דשא ועצי יער. בקדמת הצילום מחסום חשמלי. המחסום סוגר את המעבר לשביל, אך בצד שמאל נותר רווח צר למעבר.


אלמוג153  12/01/2012 01:33
•כל הכבוד לך
מה אפשר עוד לומר? להמשיך ככלות הכל ולתבל את העולם בעוד טוב..והשפה העברית..ביג לייק


המילים של עינת  18/01/2012 00:47
°ביג ת'נק יו אלמוג :)

גלשי 15/01/2012 19:24
 • ריגשת מאד ביכולת שלך לשתף. מאחלת
לך רק טוב, חיוכים והנאות גם מהפרטים הקטנים של החיים.
מכל הלב!


המילים של עינת 18/01/2012 00:47
° תודה רבה גלשי :)
 

nomi99  02/02/2012 23:10
° את מרגשת!!

° ומתרגשת! תודה נעמי ♥
ל_ת
המילים של עינת ו04/02/2012 22:52


קטנים כגדולים  03/02/2012 14:33
• הסתכלתי בתמונות שצרפת לרשומה הזו ו-
את רק הולכת ונהיית יפה יותר ויותר עם השנים! איזה מזל שלא נתת שישנו לך את הפנים!!


המילים של עינת ו04/02/2012 22:54
° תודה מתוקה ♥
 
yagluli  26/02/2012 20:45
• מגניב :)
גם לי יש נכות מסויימת... אני קצת יכול להתחבר..
בהצלחה בהמשך !!
יגל


המילים של עינת  28/02/2012 14:10
• תודה רבה יגל!
אני רואה שיש לך הרבה אומץ אם פרסמת את הרשומה על הכלבים והחתולים, וגם תמונה שלך :).
אני זוכרת שלפני שנה או יותר היה מישהו שפרסם בתפוז רשומה דומה מאוד.


yagluli  28/02/2012 15:08
• הגבול בין אומץ לטיפשות הוא דק מאוד
ובדר"כ נקבע רק במבחן התוצאה..
האמת היא שקיבלתי לפחות 2 איומים אישיים על חיי, והמון איחולים למות שלי ושל משפחתי בייסורים.. אפילו מנכ"ל 'תנו לחיות לחיות' שלחה לתפוז מכתב על הפוסט הזה. כבוד רב :)
הייתי שמח לראות את הרשומה הזאת שדומה לשלי.. בטח גם עליו איימו והוא הוריד אותה..

המילים של עינת  28/02/2012 17:32
• אני חושבת שכן. התנפלו עליו ממש.
הגעתי אליו אז במקרה. הייתי מנויה של בלוג של מישהי שאהבה מאוד חתולים, וכשהוא פרסם את הרשומה הזאת היא ממש סבלה וכתבה על כך. אעשה מאמץ לחפש את זה עבורך.


er  22/08/2012 11:59
• תגובה לכתבה
ברצוני להביע את הערכתי התפעלותי ואהבתי לדברים שכתבת כן ירבו אנשים כמןך ישר כוח והרבה הצלחה

המילים של עינת  15/09/2012 00:22
• תודה רבה, וסליחה שהשבתי רק עכשיו.
אני עוברת תקופה קשה עכשיו. משרד השיכון שלל ממני זכאות לדיור ציבורי ואני בבעיה גדולה. בימים הקרובים אכתוב על זה גם כאן.


אנימו  23/10/2012 07:56
• מודה באשמה. לא בקרתי אצלך זמן מה.
קראתי את הרשומה. מתרגשת. את מיוחדת במינך.


המילים של עינת  24/10/2012 00:47
° תודה רבה אנימו!

המיזנטרופית  29/11/2012 20:08
• רשומה מרגשת
ומעניינת


המילים של עינת  01/12/2012 18:28
° תודה רבה :)


עופר D  06/05/2014 07:23
• רשומה שמעוררת חיוך
למרות הכאבים והקשיים.
רק לא ברור איך אין תגובה שלי פה (כי זוכר את הדברים)
להתראות



המילים של עינת ו20/05/2014 09:44
° באמת מוזר ♥

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.