דוגי - אאוט: חסרונות ויתרונות בנכות

 פורסם בתפוז ב-18.7.2008 (קיבל את בחירת העורך בתפוז)

צילום מסך מ-Curb Your Enthusiasm - Denise Handicapped

[סצנה מתוך הסדרה "תרגיע" בכיכובו של לארי דיוויד. בסרטון לארי מנסה כל מיני תנוחות אקרובטיות כדי לנשק את דניס שיושבת בכיסא גלגלים]

 [סצנה מתוך "תרגיע". בסרטון לארי דיוויד מבקש מידיד נכה שישאיל לו את תג הנכה שלו והוא מסכים. החל מאותו רגע כל הדלתות נפתחות בפניו: בעלת בית הקפה שסירבה קודם שיחנה בחניה שלה נאלצת להסכים, השוטרת שנתנה לו דוח קורעת את הדוח, והסדרן בחניון שעצר אותו רואה את התג ומפנה אותו בתנועת יד מכבדת לחניות הנכים]

קפה ועוגיות מארומה: היו לי סניפים קבועים שהתקשרתי אליהם מהרכב (בעיקר הסניף בסוף אבן גבירול, הסניף בקרליבך והסניף ביגאל אלון), הזמנתי מה שאני רוצה (קפה, מיץ גזר, עוגיות, סנדוויץ') וביקשתי שיוציאו לי החוצה לרכב. השירות תמיד היה נגיש ואדיב, העובדים מקסימים ותמיד נתנו לי הרבה שוקולד. זה היה מאוד מנחם ועזר לי בשעות הכי קשות שלי, כמו בית (צילום: עינת קדם)

סרטון מתוך "תרגיע". בסצנה הראשונה בחור צעיר בכיסא גלגלים מתעמת עם לארי אחרי שיצא משירותי נכים; בסצנה השנייה השירותים הרגילים תפוסים ושירותי הנכים פנויים אבל לארי מחכה, ומהשירותים הרגילים יוצא הבחור שהתעמת איתו קודם; בסצנה השלישית לארי משתחרר מבית החולים עם כיסא גלגלים ורוצה לעצור בשירותי הנכים שמופרדים מהשירותים הרגילים, ואז יוצא משירותי הנכים איש צעיר ללא מגבלה פיזית חיצונית.

אני ביולי 2008 (צילום: עינת קדם)

הפוסט מופיע בספרי "אל תשכחי את השער". הספר בתהליכי הפקה.

**************************
נושאים אישיים, הנכות ועוד

נגישות, שירות נגיש, יחס נגיש

טלטוש  05/07/2008 07:50

• אהבתי את הרשומה

עם כל הכאב שרשום בה, אהבתי את מה שכתבת.

אנחנו בדרך כלל אטומים לקשיים של הנכים עד לרגע שבו אנחנו נמצאים במצבים קשים. כגון רגל שבורה, הריון שפתאום כולן מבקשות ל"חנות בחניות של נכים" כשיש ילד בעגלה וכו`

רק שאצלנו זה זמני ויודעים שזה יעבור - אז מצליחים לסחוב, אצלך זו התמודדות לכל החיים - אם כל האטימות שלנו, אלו שאין להם קשיי התניידות.

לגבי השרותים הציבורים: היינו בשדה תעופה בהולנד, בשרותי נשים התורים כרגיל ארוכים ארוכים ושרותי הנכים היו פנויים. אף אחד לא חשב להכנס לשם. אצלי כבר לחצה השלפוחית ונכנסתי לשרותי הנכים, המבטים שקבלתי היו פשוט מזעזעים... אבל אחרי התחילו להכנס גם אחרות שאמרו שאם יבוא נכה ניתן לו להכנס ראשון.

המילים של עינת  06/07/2008 05:13

• אוח, הולנד. מתה לחזור לשם

כשהייתי בת 22 טיילתי באירופה במשך חצי שנה לבד. בכל אירופה. זה היה שנה לפני שנפלה חומת ברלין. היה לי כמו "חופשי חודשי" כזה של רכבות. בהזדמנות אסרוק את התמונות ואעלה אותן. ויש גם סיפורים מעניינים. נתת לי רעיון. תודה.

VIII  05/07/2008 08:02

• קסם של אשה.

בוקר טוב :).

המילים של עינת  10/07/2008 05:48
 ° בוקר טוב גם לך. עכשיו 05:50

 

dxe בן  05/07/2008 08:24

 • באמת זה קשה

גם אמא שלי נכה אבל בלי כיסא גלגלים יש לה איזו בעיה ברגל 

בטח מאווד קשה לך אבל הצגת את זה באופן מצחיק שיהיה לך יום ניפלא 

המילים של עינת  06/07/2008 05:16
° תקריא לה את הרשומה :)  

natalixx 05/07/2008 10:12 

  •שלום לך

ראשית אני רוצה לומר שאהבתי מאוד את סגנון הכתיבה שלך

גם אני בחורה עם מגבלה, אומנם לא בכיסא אבל הזדהיתי מאוד עם דברים רבים ברשומה הזו

שיהיה שבוע טוב!

המילים של עינת  06/07/2008 05:14

° גם לך נטלי

  

משועמם800  05/07/2008 12:12

• אהבתי XD

ריקודים: פעם יכולתי לקפוץ, לנתר באוויר, לרוץ, לעשות שפגט. עכשיו כבר לא. 

שיקרתי לגבי השפגט.

חזק

מלאך בשלילה  05/07/2008 14:18

• אהבתי

גם לי יש מוגבלויות פיזיות (טרשת נפוצה)

וממש התחברתי למה שכתבת.. בהצלחה ותרגיש טוב

המילים של עינת  10/07/2008 05:50

° תודה מלאך בשלילה. שם מצחיק יש לך

  

המילים של עינת  10/07/2008 05:47

• תודה לך משועמם800, 

בכל פעם שאני קוראת את זה אני צוחקת. 

string of pearls  05/07/2008 15:07

• את צודקת מאד לגבי הנגישות והרגישות 

בישראל. 

מדהים כמה המדינה שלנו מפגרת אחרי מדינות אחרות בעולם, בתחומים החשובים.

אהבתי את כתיבתך.

המילים של עינת  10/07/2008 05:44

 ° תודה string of pearls. שם יצירתי.

 

roniswar  05/07/2008 17:45

• מזדהה

אני לא נכה, רק מוגבל כמה ימים(בתקווה שזה לא יארך עוד הרבה..) בגלל איזו בעייה בגב, ואני סובל כל דבקה מלעשות כל פעולה שגרתית, אין לי מושג איך את ושאר ציבור הנכים מצליחים לשרוד ככה, באמת כל הכבוד

קופאית רגועה  05/07/2008 18:10

• מבינה כל הרגשה ורגש שלך

רק לאחרונה הפכתי לנכה עקב נוירפיברומטוזיס ועוברת כל מה שאת 

רושמת.

זה כמו להזרק לחיים לא שלך.

המילים של עינת  06/07/2008 04:56

• כך הרגשתי בתחילה. 

זמן רב הרגשתי חצויה - לא לכאן ולא לכאן. כל כך התאמצתי להדחיק, כל כך הרבה אנרגיות. עכשיו הרבה יותר קל. מקווה שגם את תרגישי כך, קופאית רגועה. 

דרך אגב, כקופאית אני מצפה ממך שתפתרי כמה מהבעיות שציינתי לגבי הסופרמרקט (אין כרטיס מועדון) :)

בת היM05/07/2008 18:59 

• בואי לרקוד איתנו

חוג ריקודים עם כסאות גלגלים.

אני במקרה רוקדת בנס ציונה חוג המשלב עומדים ויושבים מרחובות נס ציונה יבנה והסביבה, אבל בכל הארץ מתקיימים חוגים דומים וההנאה היא גדולה

המילים של עינת  06/07/2008 04:49

° מכירה את זה. אולי נלך. תודה :)

  

איש במעיל שחור  05/07/2008 20:00

• קבלי חיזוקים רבים ואוהבים!

בריאות בארץ היא בעירבון מוגבל, בלל תאונות, מלחמות, וכו`. לכן אינני מבין מדוע שילוב הנכים בחברה איננו נורמה מקובלת על כולם. איש מאיתנו לא ישאר צעיר ובריא לנצח. אז תהיו בני אדם!

המילים של עינת  06/07/2008 05:22

• הבעיה שלי הפוכה: על מנת לקבל יחס

אדיב עליך להיות נכה. זה התנאי. מדוע אי אפשר להתייחס לכולם באותה מידת אדיבות? כלומר, גם לפשוטי העם, שאינם נכים? :)

fifke 05/07/2008 21:40  

• באמת מעצבן !

קראתי והתבעסתי בשבילך. כתיבה אמיתית וכנה. למרות זאת, הקטע על החבר שיכול להתתנקם בך ולדחוף אותך וכד`- קצת חולני.. לא הייתי מגדירה ככה "חבר".. אם האופציה הזו בכלל קיימת, הוא כנראה לא חבר. מקוה שתמצאי שיפורים לכל מה שהעלית, או לפחות לחלק! 

המילים של עינת  06/07/2008 04:58

° הוא מותק, כפרררה עליו :)

  

thehila1  05/07/2008 22:26

 • מזדהה איתך מאוד 

שבוע קסום לך יקירה,

אוהבת מאוד,

אילנה

המילים של עינת ו10/07/2008 05:52

 ° גם לך אילנה. אוהבת בחזרה :)

 

פיקסית נצחית  05/07/2008 23:02

• המקלחת זה כ"כ מה שקורה לי!

לוודא שהטוש במקום, שהספסל במקום, שפרשתי מגבות לפני,שהבגדים, הדורדורנט, המסרק והכל במקום שלא ירטב אך עדיין יהיה בהשג יד.

בע.

אבל תאמת זה משעשע אותי כל ההתכוננות הזאת.

ויציאות דרמטיות שאני עושה בשפע, אבל אני חזקה [מאוד אפילו] בידיים אז לפעמים קורה שאני צועקת איזה משהו ואז מפנה את גבי, שערי מתנופף אחרי , אני יוצאת דרך הדלת, מסתובבת ומחזיקה את הידית תוקעת עוד מבט מטיל אימה ואז טורקת את הדלת בדרמטיות.

ואז נקרעת מצחוק:P

המילים של עינת  06/07/2008 04:57

 ° חמודה :)

 

גונג דונג  05/07/2008 23:48

• רשומה יפהפיה

כמו שאמרה פעם להקת כוורת: "אנשים הם גם בני אדם".

וחוץ מזה, הגיע הזמן שמישהו יתחיל לתת לשפה העברית את הכבוד הראוי לה. מה זה למשל "כמות תמונות" שהפורטל שותל כאן? 

המילים של עינת  10/07/2008 06:06

• אכן שגיאה פושעת. 

לפני חודש חיברתי מאמר על השגיאות של גוגל. היה לי קישור ממומן ופשוט הזדעזעתי מהטעויות, מהפיסוק. אבל אנשים יעצו לי לרדת מזה. הם אמרו שזה בעייתי כי יש אנשים שהיו מתקנים אחרת, יש אנשים שלא היו מתקנים כלל ויש כאלה שהיו טוענים שלא תיקנתי טעויות נוספות שמופיעות שם. זה כבר קרה לי. לפני חודש וחצי, בטרם פתחתי בלוג וכתבתי על עצמי, הצגתי בעמוד באתר עריכה לשונית דוגמאות לשגיאות ולתיקונים שנעשים בעריכה לשונית. לקחתי ציטוטים מרשימותיו של יוני בינרט שכותב ב-nrg. היה שם חומר בשפע. ואז פנה אליי גבר אחד, כינה עצמו "זה שיודע" וטען ששגיתי היכן שתיקנתי ושגיתי היכן שלא תיקנתי. עוד כתב לי זה שיודע: "כמה רע הדבר כשחיגר שפה בא לתקן את שפתו של פיסח השפה". כשקראתי את זה תהיתי: מאין לעזאזל הוא יודע, זה שיודע? 

  avishagi 06/07/2008 11:44

• אופס סליחה על הטעות

הכותב זה אני אליטו 51 בשורה מעל

אבישגי זו הבת שלי רקדנית בטן

שנכנסת גם לפה...סורי על זה

אני אליטו 51 מהדקס

המילים של עינת  06/07/2008 18:09

• על אתר "דקס"

אז מה, גם הבת שלך רקדנית בטן? איזה צירוף מקרים.

תודה על דבריך. חשבתי שאני לא מעניינת אף אחד בדקס. כולם שם מאד "רוחניים" כאלה. עשיתי סקר קטן ובדקתי מהן הרשומות הפופולריות שם. כל מי שמתחבר לאדמה, לשמיים ולאוויר - מאוד פופולרי. ניסיתי להתחבר לכל אחד מאלה אך מפאת מצבי התקשיתי. לאדמה אני מתחברת בעל כורחי, עם פרצוף מחוץ. 

פעמים רבות כתבתי ומחקתי שם רשומות, ושוב כתבתי. עד שמישהו הציע לי חברות יצאה לי הנשמה. כשמישהו כבר הציע, כל כך שמחתי, עד שהחבר כבר נעלב. הכוכבים והציונים שמעידים על מידת הפופולריות הלחיצו אותי. הרגשתי מאד לא פופולרית, תחושה ששמה אותי באותה סירה עם אהוד אולמרט. ממש באסה. 

e51  07/07/2008 00:28
• נשמה מתוקה
הדקס מחולק בעיקרו לשתי קבוצות אחת שמרנית מידיי ואחת פחות יש שם אנשים נהדרים אולי בגלל שלא הכרת אותם אבל אני מבטיח לך

שהם מקסימים וזה יבוא לבד כל נושא ההיכרות.

אוליי בגלל שיש שם הרבה מתחזים ועד שלא ממש מכירים לא מתחברים

תהיי בטוחה שיש שם אנשים מדהימים אני אכיר לך אותם מאמי.

אגב גם הבת שלך רוקדת מחול מזרחי?

e51   07/07/2008 00:35

• דבר נוסף

כשבאים להגיב לך בפוסט שם בדקס זה חסום רק לחברים

שחררי שם שיהיה אפשר להגיב אוליי ניסו ולא יכלו

המילים של עינת  07/07/2008 01:33
• יש לי חברה אמיתית ב"דקס"
התכוונתי שאני רוקדת. בצחוק. 

בגלל בעיית ההגדרות ב"עינת והמילים" פתחתי כרטיס חדש בדקס. לשאלה בפרופיל: "איזה חברים תרצה", כתבתי: כל מי שיחבב אותי קצת יותר מ"עינת והמילים". לפחות יש לי חברה אחת, אם כי התחושה היא קצת של פיצול אישיות. מכל מקום, דרשתי מהגולשים שיחזירו לי את הכוכבים שנתנו ל"עינת והמילים". שיהיה קצת צדק.

דני דין  08/07/2008 20:05

• כתבת נהדר עצוב ומצחיק

כימי שנפצע קש המאד ואנושות במלחמה וסוםפו שהעבר לכיסא גלגלים, יכולתי לרדת לסוף כל מילה ש כתבת.

לא הכל, כי גופי עדיין פעיל כולל התהפכות

במיטה ואם בא לי ולאישה שעמי דוגי סטייל -אפשר.

אבל כך כך הזדהיתי עמך. מן המילה הראשונה ועד האחרונה. בכיתי במקוםשאת ניסית בהכל מאודך להסתיר את הדמעות וצחקתי כלך כך במקום שחוש ההומור המקסים שלך עשה לי כמעט להתאהב בך.

ולא אבלבל לך אתהמוח חוץ מסיפור שירותי נכים במרפאת עיניים תל השומר.

חכיתי חיכיתי בכיתי חכיתי עד שיצא משם איזה בריון שרירי והערתי לו כי בהחלט לא יפה מה שעשה כשהשירותים האחרים פנויים.

"תגידי עוד מילה, ואני אזיין לך את הצורה"

הגיב.

אנ ילא נבהל מכאלה וישלי פה גדול ונועז

אבל המלווה שלי נבהל מפני תגובה אפשרית שלי וסובב במהירות את הכיסא וברח.עמי

שוב תודה על הרשימה המרתקת הכל כך אנושית.

וכנראה שזו לא רק הרשימה אלא את היא המרתקת 

והאנושית.

נעמת לי מאד.

את הרשימה שלך שלחה לי ידידה בחיל וברעדה פן

ארכעס עליה ולא ידעתי על מה. כי הודיתי לה מאד.

המילים של עינת  10/07/2008 05:43
• שלום דני דין וסליחה על האיחור
בתשובתי.
עכשיו כשאתה מספר את זה אני נזכרת שגם לי זה קרה, בסינמה סיטי. חיכיתי כל כך הרבה זמן עד שנדמה היה לי שהשירותים פשוט נעולים. לבסוף יצא משם גבר. גם לי יש פה אבל לא אמרתי לו דבר. לא רק בגלל שפחדתי ממנו, אלא בדומה למקרים של החניה שתופסים לי, אני מרגישה קצת אשמה על כך שכאילו לי יש את החיים הנוחים, הטובים, בעוד האחרים מתזזים את עצמם. תמיד התאמצתי להשיג דברים. לפתע אני מקבלת דברים רבים בלי להתאמץ. זה מוזר לי, זה פשוט לא מסתדר. גם היחס המיוחד שאני מקבלת מאנשים. ברור לי שזה קשור גם לאישיות שלי, לחיוך שלי ואולי גם לציצים השופעים שלי, ובכל זאת אני מופתעת בכל פעם מחדש וקצת נבוכה.

דני דין  20/07/2008 15:54

• אכזבת

אכזבת אותי 

לשונאית כמוך אני מצפה שלא תלכי לציצים אלאל לשדיים.

מגעילה אותי המילה ציצים.

ושדיים זו לא בושה.

תנכי אפילו

המילים של עינת  20/07/2008 23:41
• שלום דני דין וסליחה על המילה
ציצים.

קבל תיקון:

"... ברור לי שזה קשור גם לאישיות שלי, לחיוך שלי ואולי גם לשדיים השופעים שלי המ-ציצים מבעד למחשוף הנדיב". 

טוב שחזרת. התגעגעתי.

  seymore butts 13/07/2008 09:34

• לא הבנתי למה "דוגי סטייל" אאוט

עם מספיק כריות מתחת לבטן זו לא צריכה להיות בעיה גדולה. גם ספסל נמוך יכול לעזור לא?..

המילים של עינת  13/07/2008 11:28

 ° הכי טוב שתבוא לעזור, לא? :)

 

seymore butts 13/07/2008 11:33  

• הייתי בא בשמחה

אבל נראה לי שהפתרון הזה ימצא חן בעיני בן זוגך המתוסכל ;-)

  kazas 18/07/2008 13:57

• שרותים לנכים זה הדבר הטוב ביותר

במעדונים כך אמר בני,לעשות סקס בשרותי נכים,,,,,,,,,,,,,,,,,

המילים של עינת  18/07/2008 19:29

• אני יודעת. את יודעת כמה פעמים 

זה עלה במוחי כשהחבר התלווה אליי לשירותים? לצערי הוא סירב לשתף פעולה.

דרור נחום  10/09/2008 21:35

• הוא צודק!!!

חחחחח!!!

עזראלי מומלץ בחום :-)

string of pearls19/07/2008 02:03  

• אני מאד אוהבת את הבלוג המחודש

ואם תואילי לסלוח על השיבוש - תתחדשי :-)

ללא שם 22/07/2008 00:10

 ° אני תמה

דני דין  22/07/2008 12:27
• רשלנות וחזון
בשל רשלנות פושעת חזרתי רק עכשיו אל הטור הזה ורק עכשיו ראיתי מה שכתבת לדני דין
קודם כל נמלא פי צחוק בשל שובבותך.

שנית, את נהדרת שהתרצת ו

לו בענין התאומים. אני מבין שהם מלאים -ומלאים בהבטחה רכה וחמימה גם.

יש בהם ממש ויזיין1) למאז`ר פאקר`ס האלה.

זה שהם מ-ציצים כבר ראיתי בצילום שלך בתוך המכונית שהוא מוצלח ביותר ולא רק בזכותם המשכרת-המפתה. 

1) בא לי בלוק ולא זכרתי איך כותבים חזון בלועזית האם ויזיון? מה תחשוב העינת שאני רומז על זיון? חסוחלילה! אני? אז כתבתי ויזיין וגם כאן משתמע משהו על איזה גוף שלישי שיבצע את זממו.

יכולתי פשוט להסתפק ב"חזון". אבל היית נורא נעלבת! מה? שאני אגיד על שלך שהם חזון. כאלה פיצעלעך, חס וחלילה? לא בא בחשבון.

אז אם תנדוד שנתי הלילה – את האשמה את והוי-זיון. את וה-יזיין את והחזונים.

לאיזו פחת נפלתי עם העינת המצחיקה במיוחד הזותי?

המילים של עינת  22/07/2008 14:31

• דני, לא אכפת לי שכולם יראו:

אני מתה עליך !!
נ.ב.

התכוונתי לשלא אכפת לי שכולם יראו את סימני הקריאה שאני מתנגדת לשימוש בהם

דני דין  22/07/2008 21:17

 • למה למות?

 למה למות?

כשאמרתי כזה לאישה אחת שאנ י מת עליה

היא אמרה לי: למה,טיפש שכמוך!?

תחיה ע ל י ! והכי הרבה שאפשר

המילים של עינת  22/07/2008 22:21

• אתה יודע מה? אני מתה גם עליה

היא נשמעת לי אישה חכמה.

איש  23/07/2008 00:54

• נכון

אבל למה למות. חיי עליה

המילים של עינת ו23/07/2008 01:06

° אני חיה. חיה רעה.

  

דרור נחום  10/09/2008 21:26

 • א ה ב ת י !!!

קרעת אותי!!!!

ותני לי להגיב כמו ישראלי מצוי בבקשה:

כסואמו הנכים האלה!! תמיד מקבלי את החניה הכי טובה!!

חחחחחחח:-)

אהבתי מאוד מאוד!!!

• תודה מאמי

המילים של עינת  10/09/2008 22:11

מתגובה לתגובה אני מחבבת אותך יותר ויותר :)

דרור נחום  11/09/2008 02:44

 ° כנ"ל

 

מתגעגעת לאבא  20/09/2008 11:33

• כמה שאני שמחה לפגוש את הבלוג שלך

ראיתי את הרשומה הזו בנגישות ישראל והתפוצצתי מצחוק. עם חלק הזדהתי כנכה בעצמי וחלק לא . כל אחד והסרט שלו . אבל עכשיו כשמצאתי בלוג. עכשיו הכל מתחבר

המילים של עינת  20/09/2008 17:34
• ואני מזדהה עם הכינוי שלך
למרות הכל, גם אני מתגעגעת לאבא.

כתבתי על אמא, ובעקיפין גם על אבא.

בקרוב אכתוב על אבא רשומה נפרדת.

SonOfAMage   08/02/2009 08:35
• דוגי סטייל
כתוב בהרבה הומור למרות הקושי הברור.
חחחחחחחחח, נקרעתי מצחוק על סעיף 21. אהבתי.

המילים של עינת  09/02/2009 12:06

° תודה :) 

  

כהן בועז  21/03/2009 16:52
• מעריך את הכנות וגילוי הלב
חזקי ואמצי.
בועז

http://www.notes.co.il/boaz/52887.asp 

המילים של עינת  23/03/2009 13:41

• היי בועז 

קראתי את "אלף חלומות יחלום החתול, כולם על עכברים", וגם פוסטים אחרים. אתה כותב נהדר. תודה.
עינת

עקרב מקורי  18/04/2011 01:23

• שאפו 

שאפו 

אנימו  20/04/2011 20:54

• התחברה לי התמונה משם עם הבלוג מכאן. 

שאני אגיד שוב שאת מקסימה? הנה אמרתי! מועדים לשמחה ושיהיו רק חיוכים. ♥ 

המילים של עינת  21/04/2011 12:16

• תודה אנימו. 

נכנסתי עכשיו לבלוג שלך וניסיתי להבין אם את/ה גבר או אישה.  בסוף הבנתי. ♥ 

אנימו  21/04/2011 12:30

• חהחהחה. את לא היחידה שמתבלבלת 

ותודה על המאמץ והבדיקה. אני אשה ברמ"ח אבריי וגם עם מטען שנים לא קטן....♥ 

שמואל אייל 09/08/2011 01:56

• אני חושב שאת צריכה להעלות חלק 

מהרשומות בספר 

הספר יהיה די מצחיק ומבדר למרות מהותו כי את `מעבירה את הנושא` בצורה הומוריסטית 

נחמד 

המילים של עינת  11/08/2011 22:02

• הו, הרבה זמן לא הגיבו לרשומה הזאת, 

שהיא בדיוק ההפך מהרשומות האחרונות שהגבת עליהן :) 

ללא שם  26/11/2012 14:04
• אפ פעם לא הבנתי את הקטע של השרותים.
השרותים מותאמים לנכים אבל אין סיבה שיהיו בלעדיים להם. נכה אינו מוגבל ביכולתו להתאפק אלא רק בניידות. מובן שאם יש נכה שיכול להשתמש רק בתא המסויים אז תהיה לו עדיפות, אבל כשאין נכה בשטח זה לא חנייה שתופיסתה מונעת אותה מן הנכה לשעות. 

המילים של עינת  01/12/2012 18:40

• אסביר לך את ההיגיון שעומד מאחורי

זה:

1. כשנכה צריך להיכנס לשירותים בדחיפות, הוא כבר לא יכול להתאפק, ואין לו אלטרנטיבה אחרת חוץ מהשירותים שהותאמו לנכים. כשאדם לא נכה צריך להיכנס לשירותים, הוא פשוט ניגש. כשאדם נכה צריך להיכנס לשירותים ציבוריים, לא תמיד הוא יכול להיכנס מיד. יש נסיבות ואילוצים שלא מאפשרים לו את זה, ולכן פעמים רבות כשהוא כבר מגיע לשירותים לנכים, הוא כבר בלחץ, ולחכות עוד רק בגלל שיש בפנים מישהו זה נורא. אתה יודע כמה פעמים ברח לי? הנה דוגמה אחת: קרא את "איזה יום עבר עליי ותבין מול מה נכים צריכים להתמודד.