יום חמישי, 13 בדצמבר 2012

משרד השיכון קבע: No Soup for You

פורסם בהארץ ב-13.12.2012

(צילום: עינת קדם)

שלט שנשאתי בהפגנה ליד עזריאלי ב-16 וב-17 באוגוסט 2012 מול הבניין של משרד השיכון: "משרד השיכון מעניש אותי" (צילום: עינת קדם)


אני בסופרמרקט בחורף. לובשת ג'ינס, סוודר אדום, צעיף צבעוני ושל צמר שחור, שיער ארוך חלק, על ראשי כובע צמר כתום. על רגליי גרבי צמר עבות בצבע סגול. הן גזורות כך שהאצבעות וחצי מכפות הרגליים חשופות, כדי שלא אחליק במעברים. הרגליים נפוחות מהקור (בצילום לא רואים שהן כחולות). צולם ב-6.1.2012 בסופר מגה ברח' עודד בת"א ע"י עירית גובי (Irith Gubi)

צולם ב-6.1.2012 בסופר מגה ברח' עודד בת"א ע"י עירית גובי (Irith Gubi) - מתוך כפות רגליי היחפות 


שלט מההפגנה ליד עזריאלי ב-16 וב-17 באוגוסט 2012 מול הבניין שבו ממוקם משרד השיכון בתל אביב: "אני רוצה להתקלח", ובצד שמאל כתבתי בדף A4 למה הכוונה. כשגרים בשכירות ללא סיוע מוגדל ממשרד השיכון, אי אפשר להעסיק עובדת סיעודית ולהשלים את קצבת השירותים המיוחדים מהביטוח הלאומי. שכר הדירה ששילמתי באותן שנים היה 5,250 שקלים ונאלצתי להסכים כיוון שנדרשתי לפנות את הדירה השכורה הקודמת, ובדירה הנוכחית הסכימו שאנגיש את הדירה (בעלות 50,000 שקלים). במצב ומבלי מטפלת, כשבמקביל מצבי הפיזי והסיעודי החמיר, לא התקלחתי במים זורמים. (צילום: עינת קדם)


מתוך יש פנייה ימינה?


אני בעזריאלי ב-16.8.2012, מכינה את החומר לפני שיצאתי בהפגנה שלי ושל אפי מול הבניין שבו נמצאים משרדי משרד השיכון במחוז דן, מול עזריאלי. היה לי מצב רוח די טוב באותם רגעים, בתמימותי האמנתי שהיום הזה יוביל לשינוי. צילמתי עותקים עם הסברים למקרה שעוברי אורח ירצו לדעת במה מדובר (והם לא...), חבשתי כובע כדי להגן על עצמי מהשמש (והיא הרגה אותי) והייתי אופטימית. למוחרת אחרי היום השני שם, כשהבנתי שאני סתם עם עצמי שם וזה לא מזיז לאף אחד, התמוטטתי ונלקחתי לבית החולים (צילום: עינת קדם)

הפוסט מופיע בספרי "הוועדה דנה בבקשתךְ לתת לה בונבוניירה, והחליטה". הספר בתהליכי הפקה.

צילום כריכת הספר "הוועדה דנה בבקשתךְ לתת לה בונבוניירה, והחליטה". מרפסת קטנה פתוחה בקומת קרקע המשקיפה לחצר. במרפסת כיסא עץ קטן מאוד. מולו כיסא לבן מפלסטיק ועליו ישן חתול. במסגרת בטון מוגבהת מעט מהרצפה מונחים עציצים גדולים עם צמחים. ברקע שמיים עם עננים לבנים, ועליהם שם הספר ושם המחברת, עינת קדם.



*************************

1. עודד:
13 בדצמבר, 2012, בשעה 13:51
אין מילים, חולירות. מעניין כמה תגובות היו פה אם היית כותבת מילה כזו או אחרת על ביבי\ליבי\שלי\ציפי וחבריהם.
מה עם התנועה לחופש המידע? דיברת איתם? אולי הם יכולים לחשוף לאור את הקריטריונים הנעלמים.
בהצלחה.

2. ניב חכלילי:
13 בדצמבר, 2012, בשעה 16:33
למרות ההכרות ארוכת השנים שלי עם נושא הדיור הציבורי, רשומות כאלה כל פעם מדהימות ומעציבות אותי מחדש.
אשמח לנסות לעזור לך לקבל תגובה ממשרד השיכון, גם לקבל פירוט מלא של הקריטריונים לזכאות וגם לנסות לטפל בנושא ההתנהלות של המשרד, מרמת הפקידות ועד ה"וועדה העליונה".
המייל שלי – nivhachlili@gmail.com


3. עינת קדם:
13 בדצמבר, 2012, בשעה 16:52
תודה, ניב. אפנה אליך.
דרך אגב, למרות השם "ועדה עליונה", הוועדה העליונה הקובעת סופית היא הוועדה הציבורית בירושלים.


4. סתם אחד:
17 בדצמבר, 2012, בשעה 02:18
מסתבר שביטוח לאומי הוא לא היחיד שמסתיר ומסלף מידע מעניין מי מלמד את מי את "רוח המפקד"


5. דורון:
20 בדצמבר, 2012, בשעה 09:13
מצד אחד המדינה מתהדרת בתואר מדינת רווחה, אבל מצד שני, החוקים לא מספיק דואגים לרווחה, ובנוסף לכך, אין הקפדה על קיום החוקים.
המדינה עצמה, כך נראה, היא העבריין הכי גדול. עוברת על החוקים שהיא עצמה חוקקה.

תיאור הסצנות מתוך הפרק דה-סופ-נאצי בסדרה "סיינפלד": בסצנה הראשונה ג'רי וג'ורג' נכנסים לחנות של הסופ-נאצי. הם עומדים מולו ביראת כבוד. הסופ-נאצי לבוש במדים לבנים של שף ויש לו שפם, לידו קופאית צעירה. הם מתקדמים אחד אחד כמו חיילים צייתנים. ג'רי נראה מפוחד ולחוץ, ג'ורג' לא. הסופ-נאצי יוצק את המרק לכוסות גדולות והקופאית אורזת בשקית. כשג'ורג' מתקומם שלא קיבל תוספת לחם, הקופאית חוטפת ממנו את השקית ומחזירה לו את הכסף; בסצנה השנייה ג'רי וג'ורג' בדירה של ג'רי; בסצנה השלישית ג'ורג' חוזר לחנות של הסופ-נאצי, מתנהג לפי הכללים ומקבל לחם בשקית ביחד עם המרק. אחריו מתקרבת איליין, היא לא שומרת על כללי יראת הכבוד שקבע הסופ-נאצי ומסולקת משם. אחריה נכנס ניומן, הוא מתנהג לפי הכללים ומקבל מרק ולחם. בצד עומד קרמר שמיודד עם הסופ-נאצי. הוא מדבר איתו על ארונית עבור חברתו והסופ-נאצי אומר לו שהוא מוכן לתת לה את שלו, מבלי שהוא יודע שמדובר באיליין; בסצנה הרביעית איליין מגיעה לסופ-נאצי ומודה לו על הארונית והוא מגרש אותה משם; בסצנות שלא רואים כאן איליין מגלה בארונית את כל המתכונים הסודיים של הסופ-נאצי; בסצנה החמישית איליין מחזיקה בידה את המתכונים של הסופ-נאצי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.