פורסם בתפוז ב-29.7.2008
כשהגעתי לקיבוץ עדיין לא ידעתי מה זה קיבוץ. חשבתי שזה מקום שכולם מסתובבים בו עם תחתונים. ביום הראשון מיהרתי להוריד את המכנסיים ויצאתי החוצה בקפיצות עולצות, מצטרפת לערימת החבר'ה שישבו על הדשא.
נושא סירים. כך מעבירים אוכל מהמטבח לבתי הילדים, בעגלה, או אוכל מהמטבח/חדר אוכל לחדרים אם מישהו היה חולה (חלק מתמונה מתוך אתר ארכיון קיבוץ חצור - "כך פעם היה") |
|
אני, כבת 17, במכנסי עבודה כחולים, בטיול לשוויץ ואיטליה עם הקבוצה שלי בקיבוץ |
|
אני בקיבוץ, כבת 16. מאחוריי חלקו האחורי של אחד ממבני המגורים של אלונים. כל מבנה כזה כלל 3-4 חדרים, בכל חדר גרו 3 בנים או 3 בנות. גרנו ליד אורוות סוסים (צילום: שמואל בארי, ארכיון חצור) |
הצטרפתי לטיול מתנדבים באחת השבתות, אימי המארחת יעל הדריכה בטיול (צילום: חברה שלי, ג'יין מדנמרק) |
עם המשפחה המארחת שלי: מימין - ספי, אני, דגנית (יושבת עליי), יעל, רון (יושב על יעל) ודן (עומד) (צילום: בתיה, אימא של יעל) |
עם המשפחה המארחת שלי: יעל מחזיקה את ספי, דן ודגנית (יושבת על כתפיו) (צילום: בתיה, אימא של יעל) |
אני ודגנית עם סוּ בדשא ליד החדר של דן ויעל. הייתי אז בת עשרים פלוס (צילום: בתיה, אימא של יעל) |
אני ביולי 2008 (צילום: עינת קדם) |
הפוסט מופיע בספרי "אל תשכחי את השער". הספר בתהליכי הפקה.
**************************
נושאים אישיים, הנכות ועוד
נושאים אישיים, הנכות ועוד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.