יום שלישי, 29 ביולי 2008

מלאו אסמינו עוגיות עבודה

פורסם בתפוז ב-29.7.2008 

כשהגעתי לקיבוץ עדיין לא ידעתי מה זה קיבוץ. חשבתי שזה מקום שכולם מסתובבים בו עם תחתונים. ביום הראשון מיהרתי להוריד את המכנסיים ויצאתי החוצה בקפיצות עולצות, מצטרפת לערימת החבר'ה שישבו על הדשא.

4 סירים מאלומיניום מחוברים אחד מעל השני עם מכסה מעל הסיר העליון. משני הצדדים יש שני פסי מתכת שמתחברים למעלה בידית בעץ לנשיאה.
נושא סירים. כך מעבירים אוכל מהמטבח לבתי הילדים, בעגלה, או אוכל מהמטבח/חדר אוכל לחדרים אם מישהו היה חולה (חלק מתמונה מתוך אתר ארכיון קיבוץ חצור - "כך פעם היה")


בצד ימין שוקולד רוזמרי של עלית. בצד שמאל - שוקולד קריק קרק של עלית (מתוך האתר של חברת עלית, זכרונות מתוקים: החטיפים שכבר לא איתנו



      שמיכת פִּיקֶה קייצית (צילום: עינת קדם)

        אני יושבת על הארץ, נשענת על שתי הידיים לאחור, לובשת טריקו קצרה בצבע ורוד, השיער שלי קצר עם תלתלים מקדימה, מחייכת.
        אני, כבת 17, במכנסי עבודה כחולים, בטיול לשוויץ ואיטליה עם הקבוצה שלי בקיבוץ 

        6 בנות, אני ביניהן, לבושות בחולצות לבנות וחצאיות בד פרחוניות, רוקדות עם טנא. מאחוריה ילדים רוקדים. למעלה כתוב על סרט לבן עבה "חג שבועות תעשה לך".
        טקס חג שבועות בחצור. אני שנייה משמאל (צילום: ארכיון הקיבוץ)

        צילום בשחור-לבן. אני לובשת טריקו לבנה ומכנסי ג'ינס. מעט שמנמנה, שיערי קצוץ, יחפה, עומדת על גזע עץ אקליפטוס, מחייכת.
        אני בשנה הראשונה להגעתי לקיבוץ, בתמונת פרידה ממדריך הקבוצה אלירן אליעז
         
        אני יושבת רגל על רגל על כיסא בלי משענת מבמבוק. נועלת כפכפי עץ, לובשת ג'ינס משופשף וחולצת משבצות חורפית כחולה, שיער חום כהה מתולתל עד העורף. מאחוריי רואים דשא ואת חלקו האחורי של מבנה מגורים עם שני חלונות.
        אני בקיבוץ, כבת 16. מאחוריי חלקו האחורי של אחד ממבני המגורים של אלונים. כל מבנה כזה כלל 3-4 חדרים, בכל חדר גרו 3 בנים או 3 בנות. גרנו ליד אורוות סוסים (צילום: שמואל בארי, ארכיון חצור)

        4 תמונות בשחור-לבן מחוברות עם צילומים של חברות קיבוץ במכבסה ובקומונה. בצילום שלי אני עומדת מול חברת הקיבוץ ושתינו מתקרבות זו לזו כדי לקפל סדין. אני לובשת טריקו לבנה קצרה, מכנסי ג'ינס, שיער כהה מתולתל, קצת מלאה.
        אני בתמונה השמאלית מקפלת מצעים עם מלוינה ירון. בצד ימין - מרים בדרק במכבסה. למעלה בצד שמאל - יעל ארבל (בימין), חיה גפן וטובה צירקין. למעלה בצד ימין - באמצע רחל בסן (צילום: ארכיון קיבוץ חצור, מתוך לוח שנה של הקיבוץ לשנת 2021-22)

        אני עומדת, לובשת גופייה אדומה, שיער מתולתל קצר, מחייכת. מאחוריי שני עצי דקל ונוף.
        הצטרפתי לטיול מתנדבים באחת השבתות, אימי המארחת יעל הדריכה בטיול (צילום: חברה שלי, ג'יין מדנמרק)

        אני לובשת שמלה לבנה, שיער מתולתל כהה קצר, מחייכת. דגנית כבת 5 יושבת עליי, ספי לידי כבן 4, רון כבן שנתיים.
        עם המשפחה המארחת שלי: מימין - ספי, אני, דגנית (יושבת עליי), יעל, רון (יושב על יעל) ודן (עומד) (צילום: בתיה, אימא של יעל)


        צילום בשעת ערב. יעל מחזיקה את ספי שמחזיק לפיד חנוכה מנייר, ודגנית על כתפיו של דן מחזיקה לפיד מנייר, אני עומדת ליד יעל, לובשת אוברול ג'ינס ומעליו סווצ'ר כחול פתוחה, ידיים בכיסים, שיער מתולתל עד העורף, מחייכת. אנחנו עומדים לפני מרפסת וגינה של אחד הבתים בקיבוץ.
        עם המשפחה המארחת שלי: יעל מחזיקה את ספי, דן ודגנית (יושבת על כתפיו) (צילום: בתיה, אימא של יעל)

        אנחנו 9 בנות על הבמה, מחולקות לזוגות, כל אחת עומדת עם הגב לבת הזוג שלה. אני לובשת שמלה צהובה קצרה עם חגורה ונועלת נעלי עקב. שיער מתולתל כהה עד העורף.
        הצגה במסיבת סיום של הקבוצה, בחדר האוכל בחצור. אני ראשונה מימין. שרנו את שיר הפרחה. לידי נתי, מולה סיגי, עם הגב אליה אורית (נדמה לי), עם הפנים אלינו אורנה המדריכה, עם הגב אביבית, עם הפנים אלינו זפי, עם הפנים לקהל אילה (צילום: ארכיון חצור)
        אני יושבת על הדשא משמאל, דגנית בצד ימין - כבת 8, ובאמצע כלבת לברדור לבנה של המשפחה ששמה סוּ. שתינו מניחות את הידיים על סו. אני לובשת ג'ינס, טריקו לבנה, צעיף דק פרחוני, עגילים תלויים ארוכים ורודים, שיערי אסוף בקוקו.
        אני ודגנית עם סוּ בדשא ליד החדר של דן ויעל. הייתי אז בת עשרים פלוס (צילום: בתיה, אימא של יעל)



        אני נשענת על יד שמאל על הספה, לובשת גופייה אדומה, שיער חום כהה קארה חלק, מחייכת.
        אני ביולי 2008 (צילום: עינת קדם)

        הפוסט מופיע בספרי "אל תשכחי את השער". הספר בתהליכי הפקה.

        צילום של כריכת הספר "אל תשכחי את השער" מאת עינת קדם. בצילום שביל עפר ארוך, משני צידיו מדרון דשא ועצי יער. בקדמת הצילום מחסום חשמלי. המחסום סוגר את המעבר לשביל, אך בצד שמאל נותר רווח צר למעבר.



        אין תגובות:

        הוסף רשומת תגובה

        שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.