התפרסם בהארץ ב-11.3.2015
 |
| (צילום: עינת קדם) |
 |
| רוזי, המטפלת שלי מהפיליפינים (צילום: עינת קדם, יוני 2016) |
 |
| הודעת תשלום הקנס מעיריית תל אביב -4.3.2015 (צילום: עינת קדם) |
הפוסט מופיע בספרי "אל תשכחי את השער". הספר בתהליכי הפקה.
****************************
נושאים אישיים, הנכות ועוד
נושאים אישיים, הנכות ועוד
1. motior:
יחסים מורכבים יש לכן… יפה שאת מטופלת בה והיא בך
והדו"ח מאוד מרגיז
2. טסה:
14 במרץ, 2015, בשעה 22:13
נסי לכתוב מכתב מרגש לעיריה – מחלקת חניה לפעמים זה עוזר.
3. Al:
15 במרץ, 2015, בשעה 19:24
Tel Aviv is one big BALAGAN for disable people . Mayor Huldai should try a wheelchair or crutches for a few days and lets talk about parking after that. Einat ,you should write a note to these RUDE IDIOTS in city hall they may give a break .MAMASH BUSHA
4. הצופה:
16 במרץ, 2015, בשעה 09:20
סליחה על התגובה שאינה עיניינית.
אני מתקשה להבין כיצד נכה של ממש, שחונה לשפת המדרכה, ושמציג תו נכה על השמשה הקדמית מקבל דו"ח חניה. בכל יום אני עד לחניה של נכים מדומים (כאלה שמדלגים על שתי רגלים), בארבעה גלגלים על המדרכה, עד כדי חסימתה המוחלטת, ואם הם לא חוסמים גישה למעבר חציה, הם פטורים מדו"ח חניה. מה אני מחמיץ כאן?
5. דוד:
16 במרץ, 2015, בשעה 10:19
אני משתמש במילה "מטפל" בהקשרים פורמליים, כי זו המילה "הנכונה", אבל בכל הקשר אחר אני קורא לו העוזר שלי, כי זה מה שהוא. הוא עוזר לי בחיים, לא רק מבחינה פיזית אלא גם מבחינה נפשית, וכמובן שגם אני משתדל לעזור לו כמיטב יכולתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.