פורסם בהארץ ב-7.1.2013
 |
| צילום: עינת קדם |
 |
| "התקווה תנצח את הפחד." (צילום מסך מתוך סרטון הבחירות של ציפי לבני ביוטיוב) |
 |
צולם ב-6.1.2012 ע"י עירית גובי (Irith Gubi) את עירית לא הכרתי. שתינו היינו בסופר מגה ברח' עודד בת"א, שנמצא ליד הדירה השכורה באלוף דוד ברמת גן שבה גרתי. היא ניגשה אליי ושאלה אותי בעדינות אם אפשר לשאול למה אני מסתובבת ככה בקור העז, וסיפרתי לה על מה שעובר עליי. היא מאוד הזדהתה איתי. היא שאלה אם אני מסכימה שהיא תצלם אותי ותעלה לפייסבוק והסכמתי. |
 |
| את הפוסט העליתי ב-7.1.2013 בדף הפייסבוק של ציפי לבני עם צילום של כפות רגליי ועשיתי צילום מסך (צילום: עינת קדם) |
הפוסט מופיע בספרי "הוועדה דנה בבקשתךְ לתת לה בונבוניירה, והחליטה". הספר בתהליכי הפקה.
*************************
1 . רועי:
8 בינואר, 2013, בשעה 11:24
הלוואי שיבוא לך באופן מפתיע ולא סביר שיפור קטן שיאיר
ושחיוך יעלה על שפתיך ומן הכאב והצער יחסיר
2 . יואב:
הלוואי שיבוא לך באופן מפתיע ולא סביר שיפור קטן שיאיר
ושחיוך יעלה על שפתיך ומן הכאב והצער יחסיר
2 . יואב:
8 בינואר, 2013, בשעה 13:21
ניסית לפנות לחבר הכנסת גילאון?
3 . דוד אראלי:
ניסית לפנות לחבר הכנסת גילאון?
3 . דוד אראלי:
8 בינואר, 2013, בשעה 15:52
לבי עמך זה לא לתפארת המליצה. זה כי כל משפט שכתבת כאן חדר ללבי . ובכל חדירה כזו עבר חלק ממנו אלייך כדי להיות עמך.לחמם את זה שלך.
את גיבורה עצומה!
את מתמודדת עצומה
למרות שיסורייך – ומן הסתם מדי פעם גם ההשפלות שאת עוברת וחווה מצד קהי רגש וחסרי לב – למרות כל אלו
את כותבת
את פעילה,
את זקופה
את גאה.
אינך מוותר לעצמך
אינך בושה לתאר את אשר את חווה
שולח לך מכאן חיבוק עז.ותבקשי מבן זוגך שלא יכעס עלי.
אולי הייתי צריך לבקש במקום זאת חתימה ממך כדרך שמבקשים מאנשים שמעריצים.
אבל במקום זאת מעדיף להשאיר חתימת וחום זרועותי סביבך,כדי שתדעי שאולי את לבד לפעמים.
אבל לפעמים גם לא לבד
4 . יעל:
לבי עמך זה לא לתפארת המליצה. זה כי כל משפט שכתבת כאן חדר ללבי . ובכל חדירה כזו עבר חלק ממנו אלייך כדי להיות עמך.לחמם את זה שלך.
את גיבורה עצומה!
את מתמודדת עצומה
למרות שיסורייך – ומן הסתם מדי פעם גם ההשפלות שאת עוברת וחווה מצד קהי רגש וחסרי לב – למרות כל אלו
את כותבת
את פעילה,
את זקופה
את גאה.
אינך מוותר לעצמך
אינך בושה לתאר את אשר את חווה
שולח לך מכאן חיבוק עז.ותבקשי מבן זוגך שלא יכעס עלי.
אולי הייתי צריך לבקש במקום זאת חתימה ממך כדרך שמבקשים מאנשים שמעריצים.
אבל במקום זאת מעדיף להשאיר חתימת וחום זרועותי סביבך,כדי שתדעי שאולי את לבד לפעמים.
אבל לפעמים גם לא לבד
4 . יעל:
9 בינואר, 2013, בשעה 10:49
נקרא בכאב רב מאוד.
וזו כנראה המטופשת שבשאלות, ובכל זאת – איך אפשר, בבקשה, לעזור?
5 . עינת קדם:
נקרא בכאב רב מאוד.
וזו כנראה המטופשת שבשאלות, ובכל זאת – איך אפשר, בבקשה, לעזור?
5 . עינת קדם:
9 בינואר, 2013, בשעה 16:03
היי יעל (מגיבה מס' 4),
עבורי עזרה תהיה כשיעזרו לי להפיץ את מחאתי.
תודה, עינת
6 . רפי.ד:
היי יעל (מגיבה מס' 4),
עבורי עזרה תהיה כשיעזרו לי להפיץ את מחאתי.
תודה, עינת
6 . רפי.ד:
20 בינואר, 2013, בשעה 09:33
עינת יקרה.
הזעקה שלך כל כך חודרת ללב וכל כך מקוממת שזה גורם לי להתבייש במדינה הזאת. נשאר לי רק לחזק את ידייך. אני חווה סוג של מגבלה רפואית בעצמי, מגבלה מולדת שהולכת ומחריפה עם השנים, ולכן אני נאלץ להתמודד עם הביטוח הלאומי ועם סבך הבירוקרטיה יותר ויותר. לכן אני יכול להבין ולו בקצת מה עובר עלייך. כמובן שאינני משווה בין המקרים. הלוואי והעתיד יאיר לך פנים יותר מן העבר וההווה. אמן.
עינת יקרה.
הזעקה שלך כל כך חודרת ללב וכל כך מקוממת שזה גורם לי להתבייש במדינה הזאת. נשאר לי רק לחזק את ידייך. אני חווה סוג של מגבלה רפואית בעצמי, מגבלה מולדת שהולכת ומחריפה עם השנים, ולכן אני נאלץ להתמודד עם הביטוח הלאומי ועם סבך הבירוקרטיה יותר ויותר. לכן אני יכול להבין ולו בקצת מה עובר עלייך. כמובן שאינני משווה בין המקרים. הלוואי והעתיד יאיר לך פנים יותר מן העבר וההווה. אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.