יום שישי, 4 בינואר 2013

כדי שלא יהיו בעיות במעיים

התפרסם בהארץ ב-4.1.2013

(צילום מסך מ"פנים אמתיות" עם אמנון לוי, שודר בערוץ 10, עלה ביוטיוב ע"י אתר חרדים חדשות, 7.1.2013)



אמנון יצחק: "לא! מהיום. מהיום, שלא יהיה בעיות במעיים" (צילום מסך מ"פנים אמתיות" עם אמנון לוי, שודר בערוץ 10, עלה ביוטיוב ע"י אתר חרדים חדשות, 7.1.2013)

האישה מהכנס: "טוב לי, טוב לי, טוב לי בדת"
(צילום מסך מ"פנים אמתיות" עם אמנון לוי, שודר בערוץ 10, עלה ביוטיוב ע"י אתר חרדים חדשות, 7.1.2013)

הפוסט מופיע בספרי "הוועדה דנה בבקשתךְ לתת לה בונבוניירה, והחליטה". הספר בתהליכי הפקה.

צילום כריכת הספר "הוועדה דנה בבקשתךְ לתת לה בונבוניירה, והחליטה". מרפסת קטנה פתוחה בקומת קרקע המשקיפה לחצר. במרפסת כיסא עץ קטן מאוד. מולו כיסא לבן מפלסטיק ועליו ישן חתול. במסגרת בטון מוגבהת מעט מהרצפה מונחים עציצים גדולים עם צמחים. ברקע שמיים עם עננים לבנים, ועליהם שם הספר ושם המחברת, עינת קדם.


*************************
משרד השיכון, דירת נ"ר


1. איתי אלוני:
5 בינואר, 2013, בשעה 13:30
ככה הם קונים אותך אחרי זה יתנו לך יריקה בפרצוף ועוד ינגבו לך את זה עם כל היד ויגידו לך שירד גשם


2. ספקן:
5 בינואר, 2013, בשעה 17:17
עצוב………
לא יודע מה לומר מלבד לאחל לך כל טוב ולחזק את ידייך.
לגבי הקטע שהבאת:
הייתי משוכנע שמדובר בקטע של חנוך לוין, וגם זה עצוב………


3. אלי:
5 בינואר, 2013, בשעה 19:34
אמנון יצחק הוא טיפוס מפוקפק שרוב הדתיים והחרדים בזים לו.
הוא אינו רב, מעולם לא היה רב.
הכלאה בין סטנדאפיסט לשרלטן אבנגליסט עושה נסים.


4. דורון:
7 בינואר, 2013, בשעה 12:42
כדי שלא יהיו או תהיינה בעיות במעיים


5. דורון:
7 בינואר, 2013, בשעה 12:44
זה כן יכול לסדר לך את החיים ברמת העיקרון.
כדי שלא יהיו או תהיינה בעיות במעיים?*
מה נכון?
לחצתי מהר מדי על "הוספת תגובה" קודם.


6. דורון:
7 בינואר, 2013, בשעה 12:50
איך אפשר אחרת?
בגרמניה קיימים חוקים סוציאלים רבים. במקרה שלך, את כמובן זכאית לדירה נגישה ולקצבת מחיה הכוללת את כל צרכייך. צוות מומחים ישב ובדק כמה מגיע לכל אחד כדי לחיות בכבוד.
כל מה שעלייך לעשות הוא ללכת למשרד הרווחה, למלא טופס, ומיד ללכת לחפש דירה נגישה. אף פקיש לא יתעמר בך סתם ככה. החוק מכובד כלשונו. במידה ופקיד כלשהו לא מאשר משהו שהחוק מגדיר עבורך, את יכולה לערער על כך לפקיד שמעליו. חובה עליהם לנמק הכל בכתב תוך פרק זמן קצת ומוגדר מראש.
הדרך בה מתנהל משרד הרווחה מקוממת מאד. גם המשרד לביטוח לאומי עובר בעצם על חוקי מדינת ישראל.
בכלל, נראה כי מדינת ישראל היא העבריין הגדול ביותר העובר על חוקי מדינת ישראל. המקרה שלך מהווה דוגמה טובה. המדינה מעסיקה עובדי קבלן ומשלמת להם פחות משכר המינימום. כולם יודעים ולא נעשה דבר.
במקרה שלך, בט"ל מתנהג כמו במשטר אפל – צפון קוריאה/מזרח גרמניה וכו'.


7. עינת קדם:
7 בינואר, 2013, בשעה 15:11
תודה, דורון,
במקרה שלי הביטוח הלאומי נתן לי את מלוא זכויותיי, אבל משרד השיכון מסרב לתת לי דירה מכיוון שאני גרה עם בן זוג (במקביל הוא הפסיק לפני יותר משנה את כספי הסיוע המוגדל בשכ"ד). אחת התוצאות החמורות היא שהקצבה הייעודית שניתנה לי כדי שאעסיק מטפלת הולכת לתשלום של שכר הדירה הגבוה, ואני בלי מטפלת, נמצאת שעות רבות לבד וההשלכות חמורות ביותר. מפאת צנעת הפרט לא אפרט אותן כאן, אבל אני על הקצה. אם משרד השיכון ימשיך בסירובו, לא אהסס ואעלה כאן את כל ההשלכות החמורות.
ואין לי גם לאן ללכת בתום החוזה, דירה שבעל דירה יסכים לעשות בה שינויים מהותיים כדי שתהיה נגישה לנכותי הקשה. אני חיה בפחד ואף אחד לא מקשיב לי. אי אפשר לחיות כך לאורך זמן. אני קורסת.
בינתיים הגשתי תלונה במשרד מבקר המדינה והוחלט לפתוח בחקירה. זה כבר אומר שהם התרשמו מכך שיש דברים שמן הראוי לחקור אותם. התלונה לא נגעה לעניין שלי בלבד, אלא בין היתר לקריטריונים המעוותים שמשרד השיכון קבע, לחוסר השקיפות, לסתירות ולמחדלים הגדולים שנכים וזכאים רבים סובלים מהם ושותקים.
אני מקווה שאצליח לחולל שינוי אמיתי.
בינתיים אני משלמת במצב הזה שנכפה עליי בגופי, בנשמתי ובכיסי, והסבל גדול עד מאוד. אי אפשר לנחש את זה מהפוסטים שלי, מהכתיבה שלי על עניינים יומיומיים, אבל החיים שלי קשים מאוד.
תודה על האכפתיות שלך, דורון.

8. עינת קדם:
7 בינואר, 2013, בשעה 15:24
פרסמתי עכשיו את התגובה שכתבתי לך בדף הפייסבוק שלי, אבל אני יודעת שלא יקרה כלום. יעשו לי לייק אחד או שניים במקרה הטוב, אולי שיתוף אחד, וזהו. אין לי לובי חזק שיעמוד מאחוריי, אני לבד כאן, נלחמת יום יום, שולחת פקסים, בקשות, הבהרות, תחינות, כותבת וכותבת וכותבת, ובסוף, רק בסוף, אחרי המתנה של יותר מ-10 חודשים, אומרים לי "תחכי", "נתנו הוראה מיוחדת", "בודקים", "לא מבטיחים לך כלום" – וכלום, נשארת לבד.
הכתיבה שלי היא מתנה גדולה, אבל יש לי רק אותה. אף אחד לא מושיט יד. ציפי לבני אומרת "התקווה תנצח את הפחד", אבל מה היא יודעת על פחד אמיתי. אין לי תקווה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.