 |
| אני מחוץ לצוותא (צילום: אפי ועינת קדם, 6.1.2012) |
 | |
|
הפוסט מופיע בספרי "להניח את הרגליים על הרגליות". הספר בתהליכי הפקה.
******************************
נגישות, שירות נגיש, יחס נגיש
נגישות, שירות נגיש, יחס נגיש
גגג האחת 07/01/2012 23:57
• אווווווווווווווווווווווווווווווף :(
מעבר לזה - אין מילים
♥
המילים של עינת 08/01/2012 18:52
° ♥ גם לך!
אלומת האור 07/01/2012 23:57
• הותרת אותי המומה וכואבת
שולחת לך חיבוק חזק.
המילים של עינת 08/01/2012 18:52
° תודה! חיבוק בחזרה.
עדי א רן 08/01/2012 01:04
• הצעה לקובי מימון
אני לא מכיר אותו, אבל אם מישהו מכיר דרך להעביר אליו אז אנא:
בוא ותוכיח שאפשר להיות גם מצחיק וגם אנושי, גם בדרן וגם בן אדם, תוציא מעז מתוק ותהפוך את הלימון ללימונדה.
תתקשר לעינת, תיפגש איתה, תשמע את הסיפור הזה והאחרים שיש לה לספר, ותספר עליו איכשהו במופע שלך. אתה בוודאי תקבל כתבות אוהדות בתקשורת, תרגיש שעשית את הדבר הנכון, תקבל רעיונות למופע שלך וגם תכיר את עינת - שזה בכלל רווח נקי...
(אני מקווה לשמוע בהקדם שזה קרה...)
המילים של עינת 08/01/2012 18:52
° תודה עדי :)
גיא הלוי 14/07/2012 13:50
° תיסלם על הרעיון הגדול!
motior 08/01/2012 07:16
• גועל נפש
פשוט אין לי מילים על הביזיון הזה :-(
volcman 08/01/2012 17:13
° |כן|
עופר D 08/01/2012 08:13
• עצוב לי בשבילך
לא ככה זה היה צריך להיות.
וזה באמת מעורר את הדילמה, כמה שווה להילחם על זכויות.
כי נדמה לי שבסה"כ אולי יצאת יותר צודקת, אבל מאוד מאוד מבואסת. כנראה שיותר מבואסת מלשבת בקצה השורה.
לא ברור מה התשובה הנכונה, אבל ברור לי שאת מתמודדת איתה כל הזמן, ועל זה צר לי בשבילך.
אבל זה עמובן לא מצדיק במאומה את כל היחס הלא ראוי שלו זכית. הרי בקלות יכלו לצאת גדולים איתך, להתנצל, להחזיר לך את הכסף ולהתחייב להתקשר כשתהיה הופעה באולם המתאים.
ואולי זה באמת הכיוון - לגרום לאומנים ללחוץ על הבעלים, שהם לא מעוניינים להופיע באולם הפחות מתאים.
פה בארה"ב אפילו בשירותים הנידחים בתחנות הדלק, יש נגישות מלאה לכיסאות גלגלים. ויש פה הרבה פחות מאשר בארץ, ב-%.
volcman 08/01/2012 17:15
° |כן|
המילים של עינת 08/01/2012 18:45
° תודה עופר :)
שרוני 18 08/01/2012 09:54
• סיפור קצרצר - הבת של נסעה עם חבר
לחופשה באחד האיים היווניים . הם הזמינו מלון מסויים והודיעו לסוכנת מראש שלא יתקבלו שום תירוצים של הרגע האחרון. זה המלון ואם אין אישור סופי למלון אין עסקה.
הסברתי לבתי שלא תצפה ליותרא מידי ושישראלים הם אלופים בלהבטיח את השמים העיקר לסגור עסקאות ומה שחשוב הוא שלפני שסגרת את העסקה הוצאת מהסוכן התחייבות לגבי הדרישות שלך. ההנחיה שלי הייתה - במידה ולא תקבלי את המלון שלך , תבלי כאילו כלום לא קרה , אל תתרגזי , אל תעשי בלאגנים , תהני וכשתחזרי נטפל בעניין.
זה בדיוק מה שקרה - העבירו אותם ברגע אחרון למלון אחר "תואם" , הבת שלי לא צייצה , נהנתה מעל לראש וכשחזרנו , הודנו לחברת התעופה שאם הם לא מודיעים לנו מה הפיצוי , תשלח אליהם תביעה בתוך שבוע. בהתחלה הם זלזלו , אחר כך נתנו פיצוי מעליב ובסוף החזירו לה ולחבר שלה מחצית מעלות חבילת הנופש.
מאחר ואני יודע מראש שהישראלים חפיפניקים ומוכנים לחתום על הכל לפני סגירת העיסקה ואחרי הם מצפצפים , אני פועל בהתאם ומקפיד להוציא מהם התחייבויות. תפעלי כך ותראי איך החיים שלך הופכים לדבש (אגרה בבית דין לתביעות קטנות - 50 ש"ח , כך ששוה לתבוע כשמצפצפים עליך) אגב, עד היום לא תבעתי ולו פעם אחת בבית הדין לתביעות קטנות. כשהצד השני מבין שאתה מאורגן טוב , הוא מתקפל לפני. אף אחד לא רוצה להתבזות.
המילים של עינת 08/01/2012 18:45
° תודה דוד :)
לשונאי10 08/01/2012 10:17
• אויש. מקומם, מרתיח ומעצבן.
המסקנה: לא ללכת להופעות מִצחָק של מי שחושבים שהן מצחקנים.
חיבוק:-)
שובב2 08/01/2012 11:56
• לשונאי 10 זה לא הדרך
זכותו של כל נכה ללכת להנות בהופעות כמו כל אחד אחר בגגל שלקסטל חשוב רק למכור כרטיסים נוצרים מצבים כאלה
המילים של עינת 08/01/2012 18:46
° תודה יאיר :)
איש 08/01/2012 11:41
• כוס אמם!
הו אישה יקרה! אם לא הייתי מאצ'ו גברי מזוין שלא נותן לדמעות ממש לגלוש,הייתי אומר שכל כך בכיתי בתוכי כשקראתי את תלאותייך עם האנשים הזדים של צוותא. גסי הרוח, הקהים.
אם אני רואה אישה בוכה, גם אם היתה בת שטן הייתי נחלץ לעזור לה.בטח אם הגורל הרע עמה
וכך נהגתי באמת עשיתי בפגוע בי בנות שטן אמיתיות שהרעו לי מאד.
אישה היא נזר הבריאה וכך צריכים להתנהג אליה. קל וחומר אישה בכסא גלגלים.
אם לא הייתי פוחד מאפי הייתי אומר לך שכל כך התרגשתי ורתחתי והצטערתי שאם הייתי רואה אותך אחרי הקריאה של דברי הכאב הצרוף הזה,הייתי עט עלייך ומחבק אותך בכל הכוח ומטביע אותך בין זרועותי. ולא מרפה. כל כך כאב לי וכל כך לא מגיע לך מה שעברת. חמלתי כיבדתי אותך שפירטת את כל מה שחווית
צוותא היתה שונה בתכלית פעם. היום היא עסק לכל דבר במובן הנמוך הכיזנסי של הדבר. תעיד על כך אישה נכה שהובטח לה משהו ולא קיימו לה..
איני יודע אם תחזרי לצוותא. ( ולדעתי את צריכה לחזור! לשים עליהם מה שאין לך ולהתעקש!). את עמוס זה הייתי חונק. התנצל או לא התנצל.
אה, עלייך לדעת כי במפלס החנויות של לונדון מיניסטור יש שירותים נפרדים לנשים ולגברים עם תא רחב לנכים. בכל אחד מהם.
השירותים לגברים (אם אפי צריך) נמצאים מיד עם הכניסה לאבן גבירול מצד שמאל. ליד המעליות.
אם את – אז יש להתגלגל עד הסוף במפלס החנויות ליד המעליות האחרות בצד ההוא יש שירותי נשים.
חבל שהיית קצת מבואסת מלכתחילה בגלל הטעות של אפי. הוא נראה לי בן זוג נהדר. כמובן שלא נדחק ביניכם. אלא זו השערה
וחבל שלא לגמת משהו בארומה גם זה האיחור כאב לך כי היית כל כך מכווצת ומאוכזבת.
ואם פעם תקלעי להמתנה של שעה או תצטרכי שירותים נוחים. אני גר קרוב למקום ואתם מוזמנים.
עלי הקפה וכיבד קל....
שברת את לבי,אישה יקרה ורצינית ועמוקה. בעיקר – רגישה
ולוחמת!!!!!
ואת גם מאד יפה בשני הצילומים.
איזה מגעיל אני הסתכלתי בך כהסתכל גבר על אישה. ואת הרי מכירה אותנו.... רק דבר אחד יש לנו בראש...
(נו, מה? את ל א מבינה,גם כמדוד אישה את גבר)
עכשיו ברור לך מדוע מדירים אותנו מכן? זו בוכה - והוא ממש חש את כאבה - וטראחח כאילו חושק.
לא יפה, נכון?
והכי נכון: אני אתך לאורך כל הדרך שברת את לבי J
• הותרת אותי המומה וכואבת
שולחת לך חיבוק חזק.
המילים של עינת 08/01/2012 18:52
° תודה! חיבוק בחזרה.
עדי א רן 08/01/2012 01:04
• הצעה לקובי מימון
אני לא מכיר אותו, אבל אם מישהו מכיר דרך להעביר אליו אז אנא:
בוא ותוכיח שאפשר להיות גם מצחיק וגם אנושי, גם בדרן וגם בן אדם, תוציא מעז מתוק ותהפוך את הלימון ללימונדה.
תתקשר לעינת, תיפגש איתה, תשמע את הסיפור הזה והאחרים שיש לה לספר, ותספר עליו איכשהו במופע שלך. אתה בוודאי תקבל כתבות אוהדות בתקשורת, תרגיש שעשית את הדבר הנכון, תקבל רעיונות למופע שלך וגם תכיר את עינת - שזה בכלל רווח נקי...
(אני מקווה לשמוע בהקדם שזה קרה...)
המילים של עינת 08/01/2012 18:52
° תודה עדי :)
גיא הלוי 14/07/2012 13:50
° תיסלם על הרעיון הגדול!
motior 08/01/2012 07:16
• גועל נפש
פשוט אין לי מילים על הביזיון הזה :-(
volcman 08/01/2012 17:13
° |כן|
עופר D 08/01/2012 08:13
• עצוב לי בשבילך
לא ככה זה היה צריך להיות.
וזה באמת מעורר את הדילמה, כמה שווה להילחם על זכויות.
כי נדמה לי שבסה"כ אולי יצאת יותר צודקת, אבל מאוד מאוד מבואסת. כנראה שיותר מבואסת מלשבת בקצה השורה.
לא ברור מה התשובה הנכונה, אבל ברור לי שאת מתמודדת איתה כל הזמן, ועל זה צר לי בשבילך.
אבל זה עמובן לא מצדיק במאומה את כל היחס הלא ראוי שלו זכית. הרי בקלות יכלו לצאת גדולים איתך, להתנצל, להחזיר לך את הכסף ולהתחייב להתקשר כשתהיה הופעה באולם המתאים.
ואולי זה באמת הכיוון - לגרום לאומנים ללחוץ על הבעלים, שהם לא מעוניינים להופיע באולם הפחות מתאים.
פה בארה"ב אפילו בשירותים הנידחים בתחנות הדלק, יש נגישות מלאה לכיסאות גלגלים. ויש פה הרבה פחות מאשר בארץ, ב-%.
volcman 08/01/2012 17:15
° |כן|
המילים של עינת 08/01/2012 18:45
° תודה עופר :)
שרוני 18 08/01/2012 09:54
• סיפור קצרצר - הבת של נסעה עם חבר
לחופשה באחד האיים היווניים . הם הזמינו מלון מסויים והודיעו לסוכנת מראש שלא יתקבלו שום תירוצים של הרגע האחרון. זה המלון ואם אין אישור סופי למלון אין עסקה.
הסברתי לבתי שלא תצפה ליותרא מידי ושישראלים הם אלופים בלהבטיח את השמים העיקר לסגור עסקאות ומה שחשוב הוא שלפני שסגרת את העסקה הוצאת מהסוכן התחייבות לגבי הדרישות שלך. ההנחיה שלי הייתה - במידה ולא תקבלי את המלון שלך , תבלי כאילו כלום לא קרה , אל תתרגזי , אל תעשי בלאגנים , תהני וכשתחזרי נטפל בעניין.
זה בדיוק מה שקרה - העבירו אותם ברגע אחרון למלון אחר "תואם" , הבת שלי לא צייצה , נהנתה מעל לראש וכשחזרנו , הודנו לחברת התעופה שאם הם לא מודיעים לנו מה הפיצוי , תשלח אליהם תביעה בתוך שבוע. בהתחלה הם זלזלו , אחר כך נתנו פיצוי מעליב ובסוף החזירו לה ולחבר שלה מחצית מעלות חבילת הנופש.
מאחר ואני יודע מראש שהישראלים חפיפניקים ומוכנים לחתום על הכל לפני סגירת העיסקה ואחרי הם מצפצפים , אני פועל בהתאם ומקפיד להוציא מהם התחייבויות. תפעלי כך ותראי איך החיים שלך הופכים לדבש (אגרה בבית דין לתביעות קטנות - 50 ש"ח , כך ששוה לתבוע כשמצפצפים עליך) אגב, עד היום לא תבעתי ולו פעם אחת בבית הדין לתביעות קטנות. כשהצד השני מבין שאתה מאורגן טוב , הוא מתקפל לפני. אף אחד לא רוצה להתבזות.
המילים של עינת 08/01/2012 18:45
° תודה דוד :)
לשונאי10 08/01/2012 10:17
• אויש. מקומם, מרתיח ומעצבן.
המסקנה: לא ללכת להופעות מִצחָק של מי שחושבים שהן מצחקנים.
חיבוק:-)
שובב2 08/01/2012 11:56
• לשונאי 10 זה לא הדרך
זכותו של כל נכה ללכת להנות בהופעות כמו כל אחד אחר בגגל שלקסטל חשוב רק למכור כרטיסים נוצרים מצבים כאלה
המילים של עינת 08/01/2012 18:46
° תודה יאיר :)
איש 08/01/2012 11:41
• כוס אמם!
הו אישה יקרה! אם לא הייתי מאצ'ו גברי מזוין שלא נותן לדמעות ממש לגלוש,הייתי אומר שכל כך בכיתי בתוכי כשקראתי את תלאותייך עם האנשים הזדים של צוותא. גסי הרוח, הקהים.
אם אני רואה אישה בוכה, גם אם היתה בת שטן הייתי נחלץ לעזור לה.בטח אם הגורל הרע עמה
וכך נהגתי באמת עשיתי בפגוע בי בנות שטן אמיתיות שהרעו לי מאד.
אישה היא נזר הבריאה וכך צריכים להתנהג אליה. קל וחומר אישה בכסא גלגלים.
אם לא הייתי פוחד מאפי הייתי אומר לך שכל כך התרגשתי ורתחתי והצטערתי שאם הייתי רואה אותך אחרי הקריאה של דברי הכאב הצרוף הזה,הייתי עט עלייך ומחבק אותך בכל הכוח ומטביע אותך בין זרועותי. ולא מרפה. כל כך כאב לי וכל כך לא מגיע לך מה שעברת. חמלתי כיבדתי אותך שפירטת את כל מה שחווית
צוותא היתה שונה בתכלית פעם. היום היא עסק לכל דבר במובן הנמוך הכיזנסי של הדבר. תעיד על כך אישה נכה שהובטח לה משהו ולא קיימו לה..
איני יודע אם תחזרי לצוותא. ( ולדעתי את צריכה לחזור! לשים עליהם מה שאין לך ולהתעקש!). את עמוס זה הייתי חונק. התנצל או לא התנצל.
אה, עלייך לדעת כי במפלס החנויות של לונדון מיניסטור יש שירותים נפרדים לנשים ולגברים עם תא רחב לנכים. בכל אחד מהם.
השירותים לגברים (אם אפי צריך) נמצאים מיד עם הכניסה לאבן גבירול מצד שמאל. ליד המעליות.
אם את – אז יש להתגלגל עד הסוף במפלס החנויות ליד המעליות האחרות בצד ההוא יש שירותי נשים.
חבל שהיית קצת מבואסת מלכתחילה בגלל הטעות של אפי. הוא נראה לי בן זוג נהדר. כמובן שלא נדחק ביניכם. אלא זו השערה
וחבל שלא לגמת משהו בארומה גם זה האיחור כאב לך כי היית כל כך מכווצת ומאוכזבת.
ואם פעם תקלעי להמתנה של שעה או תצטרכי שירותים נוחים. אני גר קרוב למקום ואתם מוזמנים.
עלי הקפה וכיבד קל....
שברת את לבי,אישה יקרה ורצינית ועמוקה. בעיקר – רגישה
ולוחמת!!!!!
ואת גם מאד יפה בשני הצילומים.
איזה מגעיל אני הסתכלתי בך כהסתכל גבר על אישה. ואת הרי מכירה אותנו.... רק דבר אחד יש לנו בראש...
(נו, מה? את ל א מבינה,גם כמדוד אישה את גבר)
עכשיו ברור לך מדוע מדירים אותנו מכן? זו בוכה - והוא ממש חש את כאבה - וטראחח כאילו חושק.
לא יפה, נכון?
והכי נכון: אני אתך לאורך כל הדרך שברת את לבי J
המילים של עינת 08/01/2012 18:47
°חחח, חמוד! תודה מותק :)
גיא הלוי 14/07/2012 13:57
° אילו מילים!!! צודק במיליון %%% מרגש
אנימו 08/01/2012 12:14
• אולמות "צוותא" לא אהודים עלי ,
בלשון המעטה ואני לא יושבת על כסא גלגלים. הגיע הזמן שיפצו אותם ואולי אפילו יסגרו אותם. לא נעים שם ולא נוח להגיע אליהם שם ךמטה בתוך האדמה וגם למעלה. זה לא אטרקציה.
אשר לאירוע עצמו. מה יש לדבר. אטומי לב ומוח. וקובי שאינני מכירה אותו, כדאי לא להיות מודע למה שקרה.
אנימו 08/01/2012 12:15
° אופפ. יפצו=ישפצו
המילים של עינת 08/01/2012 18:48
° תודה אנימו :)
גלשי 08/01/2012 14:17
• ריגשת אותי.עצוב לי שהיית חלק
מדרמה כואבת כזו. רק טוב כי מגיע לך!
המילים של עינת 08/01/2012 18:48
° תודה רבה!
seymore butts 08/01/2012 15:17
• כמה עצוב לקרוא את הסיפור
המקומם שלך. אני מקווה מאוד שהפוסט החשוב הזה יקודם לעמוד הראשי למרות צונאמי הריאליטי. כל כך הרבה פעמים, במיוחד מאז שאני מכיר אותך, אני נתקל במקום ציבורי נגיש ושואל את עצמי מה הייתי עושה אילו הייתי נכה בכיסא גלגלים.
אני מאחל לכולנו כחברה ולציבור הנכים בפרט שמעז ייצא מתוק ושהפרסום הזה יגרום לצוותא למצוא את הדרך לארגן מקומות צפיה ראויים לשמם לנכים.
המילים של עינת 08/01/2012 18:48
° תודה מותק :)
k28 08/01/2012 17:30
• כמה דברים דווקא לטובת קובי....
קודם כל לפני שאני אגיד משהו לזכותו בעניין הזה אני לא יכולה לתאר לעצמי את ההרגשה הנוראית ואני בטוח שגם המושפלת שעברת.
רשמת שם משהו על זה שאף אחד לא ניגש או שאל אותך מה קורה ואם את צריכה עזרה אבל למי מה שאת כתבת את צעקת שם כל כך שאני מודה שגם אני לא הייתי ניגשת ורק מהחשש לחטוף על הראש כי נראה לי שהיית ממש נסערת.. ובצדק.
אבל... ופה אני באה בתור מי שמכירה קצת את התחום מהצד השני.
קודם כל הגיוני שלא נתנו לך להכנס מאחורי הקלעים כי פשוט לא נותנים. לא לנכים ולא לאנשים לא נכים. פשוט לא נותנים לאף אחד להכנס כיוון שאל תשכחי שאולי את חיכית לו בחוץ במשך שעתיים אבל הבן אדם יצא מהופעה של שעתיים מאוד אינטנסיביות ולכן לא נותנים לאנשים להכנס אליו (למעט מקורבים כמובן).
דבר נוסף.. אני מבינה שזה שהוא לא ניגש ואמר לך משהו אלא "ברח" נורא מקומם.. ובצדק. אבל כמי שמכירה קצת את הנפשות הפועלות לא מתאים לקובי להתנהג כך. הוא בן אדם מקסים... באמת. מה שלי נראה שקרה זה שבאו אליו ואמרו לו שיש איזו היסטרית מטטורפת שצועקת בחוץ ומחכה לצעוק עליו ולכן כדאי לו לברוח כמה שיותר מהר.
לפי מה שהכרתי את קובי אין מצב שהוא ידע שמחכה לו מישהי על כסא גלגלים שלא יכלה להכנס כי אין נגישות והוא היה פשוט בורח... פשוט אין מצב...
המילים של עינת 08/01/2012 18:50
° תודה. אבל רק שתדעי, לא צעקתי.
איש 08/01/2012 18:35
• תגובה לK 28
קובי מימון לא היה נאשם כלל במה שכתבה עינת.
כל מה שרצתה היה לתנות את כאבה, כך שמיותר היה לכתוב לטובת מימון.
ובהחלט לא נכון שלא נותנים להכנס מאחורי הקלעים.
הדבר מקובל בכל תיאטרון. כולל צוותא.
הייתי מוציא במקומך את האנרגיה על התנהגות צוותא ולא על הגנת מי שאינו זקוק להגנה.
מגששת באפלה 43 08/01/2012 23:25
° עצוב...שולחת חיבוק גדול~
להעלות ליגה 09/01/2012 07:36
• היי לך הגעתי מהראשי
קודם כל עצוב שיש אנשים אטומים וחסרי רגישות שנמצאים בשירות לקוחות
אני לא חושבת שאמרו לקובי את האמת
ואני לא חושבת שעכשיו הוא צריך לעשות עם זה משהו
הוא לא אשם
במקום להתעצבן שם היית צריכה לקחת טלפונים של אנשים שעזרו לך בוויכוח
ולתבוע להם את הצורה או להגיע עם הסיפור לחדשות
בלי שום קשר לקובי זה יכל להיות כל אומן אחר
המילים של עינת 09/01/2012 16:11
° תודה :)
lyotomachida129 09/01/2012 07:52
• קודם כל כתיבה מדהימה
ממש בית ספר לכתיבה. חבל שבנסיבות כאלו, מקווה שיהיו לך ערבים נעימים יותר! מה לעשות במדינה שלנו יש כמה חסרי מוח ומסתבר שנפלת עליהם. תמיד נופלים עליהם באיזה שלב. אבל מכאן אפשר רק לעלות.
כולם איתך ;)
המילים של עינת 09/01/2012 16:17
° תודה!
פינוקית מתוקית 09/01/2012 08:24
הגעתי מהראשי, משתפת בפייסבוק כדי שעוד אנשים יהיו מודעים לסיפור.
• עצוב מאוד :(
המילים של עינת 10/01/2012 13:49
• תודה רבה פינוקית מתוקית
(איזה שם מתוק:)
המילים של עינת 10/01/2012 13:51
• והצצתי בבלוג שלך. וואוו, את מוכשרת!
רק הצילומים כבר הורסים לי את הדיאטה :)
פינוקית מתוקית 10/01/2012 14:29
• חחחח....גם לי ;-))
תודה רבה!!
דנית ה סלומון 09/01/2012 08:35
• את צודקת וצודקת וצודקת. וחבל שזה לא
וחבל שזה לא מספיק. ואל תפסיקי לעמוד על שלך.
המילים של עינת ו10/01/2012 13:51
° תודה רבה דנית מתוקה :)
lilo4 09/01/2012 08:57
• בא לי לבכות
נתעלם לרגע מהעובדה שאחוז המקומות הלא-נגישים במדינה שלנו מדהים, נתעלם לרגע שבהרבה מקרים גם כשבונים מקום "נגיש" הוא לא נגיש באמת בצורה מלאה [עם אמא מרפאה בעיסוק למדתי לשים לב שהדלת של שירותי הנכים צרה מדי בשביל כיסא גלגלים, או שהרמפה תלולה מדי. או שאין שום עזרים לעיוור במעלית וכו'].
היחס שקיבלת פשוט מטריף אותי! איך אנשים לא מתביישים להיות כ"כ גסי רוח, כ"כ חצופים ואטומים?! [ואת זה אני כותבת בתור מישהי שעבדה בבית מלון ונתנה שירות]
המילים של עינת 10/01/2012 13:53
• תודה רבה על האכפתיות וגם על
מה שכתבת לי במסרים, ותמסרי חיבוק גדול לאימא!
יסמינים 09/01/2012 09:00
• הי עינת
הגעתי מהראשי...מאוד מצער אותי לקרוא על החויה הזו,זה נוראי ועצוב...אני נשואה לאדם נכה,אמנם לא על כיסא גלגלים אלא עם קב ואני מאוד רגישה לנושא הנכים וחווה אותו יחד עם בעלי..לדעתי נגרם פה עוול ולדעתי ההודעה שלך כלל לא הועברה לקובי מימון,זה מה שאני חושבת...אולי שווה להגיע עם זה לתקשורת הרחבה יותר...
שולחת לך חיבוקים וכל הכבוד לך שאת עומדת על שלך ולא מוותרת!
elians 09/01/2012 09:20
• גועל נפש מצידם
להחרים ולהגיש תלונה, בלי יותר מדי סנטימנטים.
המילים של עינת 10/01/2012 13:59
• תודה אליאנס. ואתה צודק,
כמו שכתבת בבלוג המעניין שלך, אהבה היא המתכון הטוב ביותר לחיים מאושרים". האהבה שמצאתי ריפאה אותי. זה היה שווה את כל הסבל שעברתי.
elians 12/01/2012 02:07
• תודה רבה
מאחל לך אהבה נצחית!
עננת 09/01/2012 09:43
• כל כך עצוב.
פשוט בזיון. :-(
המילים של עינת 10/01/2012 13:56
° תודה מתוקה. אוהבת אותך♥♥
kushkushonit 09/01/2012 09:47
• כמה עצוב
אני אמא לילד נכה שכפי הנראה ישב כל חייו על כסא גלגלים.
סיימתי לקרוא את הרשומה לפני 15 דקות והדמעות לא מפסיקות לזלוג לי.
מקווה שלמרות היחס המשפיל והמכעיס שקיבלת בצוותא לא תוותרי על מופעים בעתיד (ולאו דווקא סטנדאפ...) ועוד יותר מקווה שהיחס לנכים במדינה המטורפת הזו ישתנה כבר ויגיע קצת יותר קרוב למה שקורה בארה"ב או באוסטרליה...
שולחת חיבוק ענק!
המילים של עינת 09/01/2012 17:16
• שולחת לך ולילדך חיבוק.
וברור שאני לא מוותרת על מופעים בעתיד. יותר מדויק להגיד שאפי לא יוותר :)
knightrider 09/01/2012 09:58
• מבין את כאבך
אבל כמה דברים שקיימים בחיים לא מסתדרים עם האני של כל אחד מאיתנו,ושי הרבה כאלה.
לדעתי מהסיפור העצוב,ומכל האכזבה הגדולה הכרוכה בו,את בחרת להישאר מחוץ לאולם ולא לראות את ההופעה אחרי שכבר היית בפנים והתמקמת במקום שהיה מיועד עבורך לפי מבנה האולם,במקום האידאלי עבורך,כמובן שיכלו לעשות יותר ולהשתדל יותר,אבל בגדול יכולת איך רשמת לעשות תהקרבה הנוספת הזו ולשבת לראות את ההופעה עד תומה אם לא למען עצמך אז למען בן זוגך,זוכרת,זה שמלכתחילה הלכת בשבילו להופעה,לעזוב את קיפוח הנכים ברגע הזה,וכמו שרשמת זה נראה לך ורק לך ממש לא בסדר,יכולת לנהוג אחרת בזמן הארוע למען ההנאה ממנו,ואחר כך לבקש דין וחשבון על המתרחש במקום להרוס אירוע בערב שהיה אמור להיות מהנה.
זה היה הרבה יותר נכון לעשות...ושוב אני מבין את כאבך,המדינה היום מייחסת חשיבות נמוכה לנכים,זה עצוב.....אבל לא על זה יפול דבר.
עינת קדם 19/4/2022 שעה 22:18
תגובה מאוחרת לknightrider
אפי ראוי להקרבה הזאת והייתי מוכנה להקריב גם שם כמו שהקרבתי המון למענו במהלך חיינו המשותפים ובעניינים הרבה יותר משמעותיים, והוא הקריב המון למעני. אבל באותם רגעים רציתי להבהיר עיקרון שהיה חשוב לי, ובגלל ההתייחסות האנטגוניסטית והקשה שלהם כלפיי נוצר כדור שלג שהתחיל להתגלגל ולא יכולתי לעצור אותו. הם באמת הגזימו ואני לצערי כבר הייתי במקום אחר.
מקסים אמיתי 09/01/2012 10:04
• ♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥
אני נלחם את מלחמתם של אלו שלא יכולים כמוך להתבטא בצורה כה רהוטה או בכלל להתבטא, החברה שלנו עמוסה בסטריוטיפים, יש רע ורוע בכל מקום אבל מכל דבר רע ונורא תמיד אנו למדים ומתחזקים, אני יודע שגם בין הדמעות כמה תובנות הגיעו, כשהצלחת להוציא מעצמך את הכעס וההרגשה של להחזיר/פרובוקציות התעלית על כולם מסביבך וזה הכי חשוב לזכור, שכמה שהם ניסו להקטין אותך כך את אדם גדול וזאת את הסובבים אותך וכולנו יודעים.
יהיה לנו המשך יום קסום של גשמי ברכה|4U||טיפה||חיבוק||בהצלחה|
http://www.youtube.com/watch?v=j_oajsiBiQA
המילים של עינת 09/01/2012 16:52
• אני כל כך שמחה שאתה רואה אותי
ככה, וזאת אחת הסיבות שהעליתי את הרשומה. יש נכים שחלק מהמגבלה שלהם היא חוסר היכולת להתבטא בעל פה או בכתב, וקשה להם להביע את הכאב שלהם ולעתים זה יוצא רע ואנשים מסיקים מזה שנכים הם בריונים, אלימים, נרגנים ומרירים. גם שם בצוותא וגם בכתיבת הרשומה הזאת הרגשתי שאני מייצגת משהו אחר. יכול להיות שבעיני אלה שעמדתי מולם לא הצלחתי לעשות את זה, אבל יש לי הרגשה שהצלחתי. עובדה שאחד מהם ניגש אליי והתנצל, והרגשתי שאכפת לו באמת. עובדה שבסוף, אחרי שהוא אמר לי שקובי הלך, ולפני שנתתי לו את כרטיס הביקור שלי ויצאתי, אמרתי לו: "אתה, שהתנצלת קודם לפני, למה לא עזרת לי?" והוא אמר לי, כשהוא מוריד את הראש: "להגיד לך את האמת? גם אני מופתע שבסוף הוא הלך". ועוד הוא אמר לי, קודם לכן: "בקסטל אמרו לי שלא הזמנתם מקום לכיסא גלגלים, אבל אני מאמין לך. אני מכיר את קסטל, הם ימכרו את האימא שלהם בשביל למכור כרטיסים".
אני מאמינה שאם הייתי מציגה תדמית של נכה מטורפת, הוא לא היה מרשה לעצמו לדבר איתי ככה.
תודה, מקסים אמיתי!
יהיה לנו המשך יום קסום של גשמי ברכה|4U||טיפה||חיבוק||בהצלחה|
http://www.youtube.com/watch?v=j_oajsiBiQA
המילים של עינת 09/01/2012 16:52
• אני כל כך שמחה שאתה רואה אותי
ככה, וזאת אחת הסיבות שהעליתי את הרשומה. יש נכים שחלק מהמגבלה שלהם היא חוסר היכולת להתבטא בעל פה או בכתב, וקשה להם להביע את הכאב שלהם ולעתים זה יוצא רע ואנשים מסיקים מזה שנכים הם בריונים, אלימים, נרגנים ומרירים. גם שם בצוותא וגם בכתיבת הרשומה הזאת הרגשתי שאני מייצגת משהו אחר. יכול להיות שבעיני אלה שעמדתי מולם לא הצלחתי לעשות את זה, אבל יש לי הרגשה שהצלחתי. עובדה שאחד מהם ניגש אליי והתנצל, והרגשתי שאכפת לו באמת. עובדה שבסוף, אחרי שהוא אמר לי שקובי הלך, ולפני שנתתי לו את כרטיס הביקור שלי ויצאתי, אמרתי לו: "אתה, שהתנצלת קודם לפני, למה לא עזרת לי?" והוא אמר לי, כשהוא מוריד את הראש: "להגיד לך את האמת? גם אני מופתע שבסוף הוא הלך". ועוד הוא אמר לי, קודם לכן: "בקסטל אמרו לי שלא הזמנתם מקום לכיסא גלגלים, אבל אני מאמין לך. אני מכיר את קסטל, הם ימכרו את האימא שלהם בשביל למכור כרטיסים".
אני מאמינה שאם הייתי מציגה תדמית של נכה מטורפת, הוא לא היה מרשה לעצמו לדבר איתי ככה.
תודה, מקסים אמיתי!
מקסים אמיתי 10/01/2012 07:28
• שוב
רגשת אותי.|4U||חיבוק||נשיקה||בהצלחה|
http://www.youtube.com/watch?v=9X_ViIPA-Gc
nirity1 09/01/2012 10:06
• עצוב ובאמת לא התייחסו אליך יפה
אבל איכשהו נדמה לי שאת הכנסת אל הארוע הזה הרבה מן עלבונות העבר....
כלומר אם לא היו לך חוויות כל כך שליליות בעבר ( כמו סיפור החולצה ) אולי היית פחות נעלבת ( למרות שבאמת ההתנהלות שלהם היתה לא ראויה )
בקיצור מה שאני מנסה להגיד לך שאל תתני לאנשים האלו להביא אותך לדמעות...הם לא שווים את זה.
המילים של עינת 09/01/2012 16:21
• דווקא רוב החוויות שלי מאנשים
ומההתייחסות שלהם אליי טובות, חוץ ממקרים בודדים. סיפור החולצה היה ב-2004, לפני הרבה שנים :)
חוסר נגישות זה עניין שלא תלוי בבני אדם כפרטים, אלא בגופים ובמוסדות עצמם. התייחסות זה דבר שתלוי בהם ובגישה שלהם.
הר הקסמים 09/01/2012 10:14
• איזה ביזיון וצער
טוב שכתבת. רשומות כאלה עושות שינוי בתודעה.
המילים של עינת 09/01/2012 17:00
• זאת המטרה. אני רוצה שיכירו
את פניהם של הנכים, גם פשוטו כמשמעו. היה לי חשוב לשים את התמונה שלי, ובכלל בבלוג שלי אני כותבת על כאב ורגשות תוך חשיפת השם שלי והפנים שלי.
אם כבר התברכתי ביכולת כתיבה, אני רוצה לכתוב מעבר לעוולות נטו. אני מאמינה שכאשר רואים שם ופנים זה נוגע יותר באנשים. הם רואים בן אדם, על כל המכלול שלו, ולא רק נכה שמוגבל פיזית.
תודה הר הקסמים ♥♥♥
סיגל שהרבני 09/01/2012 10:35
• הבעיה היא שאנשים חושבים
שאולם נגיש זה שאפשר לדחוף כמה כסאות גלגלים לפני השורות או ביניהן
המילים של עינת 09/01/2012 17:12
• נכון! זה מזכיר לי את אולם הקולנוע
בקניון איילון. בפעם הראשונה שהלכתי לשם לסרט נאמר לנו שהאולם נגיש. מסתבר שהם התכוונו לכך שאשב במעבר שמוביל לשורה הראשונה של הכיסאות. ניסיתי, חטפתי בחילה וסחרחורת מהקרבה למסך וידעתי ש"נגישות" היא מילה שנתונה לפרשנויות. גם שירותי נכים אמורים להיות נגישים מעצם הכותרת "שירותי נכים", אבל בכל כך הרבה מקרים זה לא ככה. ולא תיארתי ברשומה שורה של בעיות שמופיעות בהרבה מקומות. לאנשים יש שתי אקסיומות בראש כלפי נכים:
א) נכים תמיד באים עם מטפל/ת או אם מלווה נוסף שיעזור לו אם יש בעיה.
ב) לנכים בכיסא גלגלים יש בעיה רק ברגליים.
ואז נוצרות בעיות, נוסף על אלה שתיארתי ברשומה:
אי אפשר להגיע לידית שמורידה את המים (פדיחה), אי אפשר להגיע לנייר הטואלט, האסלה נמוכה ואז נזרקים למטה כשיושבים עליה, ואחר כך גם אי אפשר לקום ממנה, הכיור והסבון ממוקמים גבוה ואי אפשר לשטוף את הידיים, המנעול מסובך מדי וקשה לסובב אותו (את יודעת כמה פעמים נתקעתי בפנים כי לא יכולתי לסובב את המנעול?), אי אפשר לסגור את הדלת כי אין ידית אחיזה מבפנים, אין ידית אחיזה מהצד של הקיר והוא רחוק ואין איפה לאחוז, ועוד.
לכל הדברים האלה יש פתרונות.
מה שמדהים הוא שהרבה פעמים זה קורה דווקא במקומות שאמורה להיות בהם מודעות לנגישות לנכים, כי הם מיועדים לנכים.
תודה סיגל :)
אביב חורשי 09/01/2012 10:45
• עינת המדהימה !!
קראתי את שכתבת על ההופעה של קובי מימון...ממש מרתק..דרך מענינת להוציא את הכאב...לצערי המדינה שלנו לא ברמת נגישות כמו בארצות הברית וצריך למגר את מקומות/אתרים שאינם נגישים פיזית ומילולית לנכים!!
המילים של עינת 09/01/2012 17:14
° תודה אביב :)
rini 09/01/2012 11:19
° אלוהים אדירים כמה מקומם
המילים של עינת 10/01/2012 14:03
° תודה רבה ריני :)
צהובה24 09/01/2012 11:42
• חבל שקראתי את זה
סתם עצבים על הבוקר, אם לא מתחשבים בנכים אז במי כן?! טוב זה לא חדש שהעולם הזה סובב סביב כסף אבל אני עדיין נדהמת כל פעם מחדש מחוסר רגישות של אנשים כאילו כמה רעים עוד אפשר להיות ?!
המילים של עינת 10/01/2012 13:35
° תודה צהובה :)
מחשבות עמוקות 09/01/2012 11:59
• איזה עצוב :/
קוראת אותך והלואי ויכולתי להביע במילים מה אני מרגישה
פשוט תיסכול אחד גדול - כל מעצבן אוףףףףףףףףףףףףףףףףף
אני שולחת לך מכאן חיבוק ענק
וחייבת לציין - סוודר מהמם :)
בהצלחה
המילים של עינת 10/01/2012 13:48
• חחח תודה רבה!
מחזיקה לך חיבוק ענק. תודה מתוקה!
ediana 09/01/2012 12:03
• עינת כל כך מבינה אותך
אסור לך להכנע, וזה לא רק באולמות קולנוע , בכל מקום היחס לנכים מחפיר
המילים של עינת ו10/01/2012 13:47
° תודה רבה אידית!
nyqel 09/01/2012 12:15
• אעשה ככל שביכולתי כדי שזה יגיע
לקובי מימון.
נ.ב מצטער על הפוסטים הריקים, לא סובל את הממשק של תפוז.
תומר
nyqel 09/01/2012 12:26
• ועוד
נגרם לך אוול לדעתי הלא אוביקטיבית. אל תתעצבי, תתבעי.
אם את רוצה, יש לי חבר שישמח לעזור לך בזה. גם אם זה יהיה רק כתביעה קטנה
המילים של עינת 10/01/2012 13:46
• ועכשיו כשאני יודעת מי אתה -
תודה רבה נשמה!
אוהבת אותך!
אלמוג153 09/01/2012 13:22
• אני איתך
ותאמיני לי שאני לא רואה אותך כנכה, אלא כאישה שווה בין שווים. תמיד מרגיז לראות שישנה אטימות בעולם וגם אלו שלא נכים סופגים אותה. תמיד היא תהיה אבל אנחנו חייבים להיות אופטימיים ולייצר טוב וכשקורים מקרים כאלו אנחנו מחוייבים להדגיש אותם כדי שלא יישנו שוב.
יום נפלא לך!
המילים של עינת 10/01/2012 13:45
° תודה אלמוג, חיממת לי את הלב!
אביבה48 09/01/2012 15:18
• כל הכבוד לך שהתעקשת
רוב הנכים פשוט חוזרים הביתה בעוגמת נפש או שיושבים לבד באולם בעוד מי שבאו איתו יושבים בצד אחר של האולם
סטודיו צועניקה ו10/01/2012 22:37
• כואב לי לקרוא את מה שכתבת. מהכרות א
ישית עם קובי מימון קשה לי להאמין שהוא היה מודע לכל המתרחש. יותר נראה לי שזה היה שיקול של הסדרנים בלבד. ואני מאד מאד מקווה שאני לא טועה בתחושתי כי יכאב לי מאד שאחד האמנים המוערכים ביותר בעיני התעלם מהמתרחש...מעניין שאנשים בקהל לא התערבו לטובתך...
המילים של עינת 15/01/2012 21:01
° גם אני מקווה שאת לא טועה. תודה:)
matilda1984 13/01/2012 14:10
• פשוט ביזיון אחד גדול
אז גם אני כמו הרוב פה נראה לי ממש מתקוממת על העלבון ועל עוגמת הנפש שנגרמה לך ללא שום הצדקה !!!
אני חושבת שהמינימום היה להחזיר לך את כספך אם כי אני חושבת שמגיע לך פיצוי מעבר לזה אבל זה כבר יותר מדי לצפות ממדינתנו "הנאורה".
מה שעצוב לי זה שדווקא במדינה בה מספר הנכים הוא לא מבוטל, נכי צה"ל, פיגועים וכו' דווקא פה נתקלת ביחס פשוט מחפיר.
לגבי קובי מימון, מהיכרותי איתו ואני מקווה שאני לא טועה, קשה לי להאמין שהוא ידע על ההתרחשות הזו ונהג כך. לתחושתי סיפרו לו סיפור אחר לגמרי...
ועצה אישית, ושוב זה לא שאני מצדיקה את מה שקרה שם אבל בשביל להמנע בפעם הבאה מכל עוגמת הנפש הזו אני מציעה לך לברר היטב מהו טיב המקומות ה"נגישים לנכים" שאולם מציע.
המילים של עינת 15/01/2012 20:58
°תודה מתילדה :)
פרה של שוקולד 15/01/2012 00:05
• מבחינתי צוותא יכולים לשכוח
מהגעה שלי לאיזשהו מופע שם יותר.בעקבות הסיפור הזה.
הסיפור שלך זעזע אותי. חבל לשמוע שככה היה, את צודקת במאה אחוז.
צוותא צריכים לפצות אותך בענק.
מותק, אין כמוך. גיבורה.
המילים של עינת 15/01/2012 20:56
• תודה פש"ש פשושית,
בהמשך אני מצטטת (באישור) מכתב של מישהי שקרה לה ולבעלה מקרה דומה.
• כואב לי לקרוא את מה שכתבת. מהכרות א
ישית עם קובי מימון קשה לי להאמין שהוא היה מודע לכל המתרחש. יותר נראה לי שזה היה שיקול של הסדרנים בלבד. ואני מאד מאד מקווה שאני לא טועה בתחושתי כי יכאב לי מאד שאחד האמנים המוערכים ביותר בעיני התעלם מהמתרחש...מעניין שאנשים בקהל לא התערבו לטובתך...
המילים של עינת 15/01/2012 21:01
° גם אני מקווה שאת לא טועה. תודה:)
matilda1984 13/01/2012 14:10
• פשוט ביזיון אחד גדול
אז גם אני כמו הרוב פה נראה לי ממש מתקוממת על העלבון ועל עוגמת הנפש שנגרמה לך ללא שום הצדקה !!!
אני חושבת שהמינימום היה להחזיר לך את כספך אם כי אני חושבת שמגיע לך פיצוי מעבר לזה אבל זה כבר יותר מדי לצפות ממדינתנו "הנאורה".
מה שעצוב לי זה שדווקא במדינה בה מספר הנכים הוא לא מבוטל, נכי צה"ל, פיגועים וכו' דווקא פה נתקלת ביחס פשוט מחפיר.
לגבי קובי מימון, מהיכרותי איתו ואני מקווה שאני לא טועה, קשה לי להאמין שהוא ידע על ההתרחשות הזו ונהג כך. לתחושתי סיפרו לו סיפור אחר לגמרי...
ועצה אישית, ושוב זה לא שאני מצדיקה את מה שקרה שם אבל בשביל להמנע בפעם הבאה מכל עוגמת הנפש הזו אני מציעה לך לברר היטב מהו טיב המקומות ה"נגישים לנכים" שאולם מציע.
המילים של עינת 15/01/2012 20:58
°תודה מתילדה :)
פרה של שוקולד 15/01/2012 00:05
• מבחינתי צוותא יכולים לשכוח
מהגעה שלי לאיזשהו מופע שם יותר.בעקבות הסיפור הזה.
הסיפור שלך זעזע אותי. חבל לשמוע שככה היה, את צודקת במאה אחוז.
צוותא צריכים לפצות אותך בענק.
מותק, אין כמוך. גיבורה.
המילים של עינת 15/01/2012 20:56
• תודה פש"ש פשושית,
בהמשך אני מצטטת (באישור) מכתב של מישהי שקרה לה ולבעלה מקרה דומה.
פרה של שוקולד 15/01/2012 21:06
• מאמי פשוט מאוד
לא להגיע להופעות בצוותא.
חזקה שכמוך.
כל הכבוד לך ולבן זוג על הסבלנות,
במקומך,
היתי צועקת לו באמצע ההופעה " סליחה, קובי?? " ברגע ששם לב אלי אומרת לו " אתה יודע שבמקום שאתה מופיע בו כרגע, אין מקום לנכים?" ופה נפתרת הבעיה בשנייה.
את סבלנית מאוד, ונחמדה מאוד, והתיחסו אליך כאל אחת שבאה להפריע, אז מאמי, פעם הבאה, להפריע ובעייתך תפתר.הבטחה ממני.
המילים של עינת 15/01/2012 20:50
• תגובה שנשלחה אליי במסר:
"עינת שלום, קראתי את הפוסט שלך על ההופעה של קובי מימון והאמת שהזדעזעתי ולא הזדעזעתי. בעלי (שיחיה) הוא נכה בכיסא גלגלים, לפני כחודש בערך היינו בהופעה של קובי מימון,כשבעלי הזמין כרטיסים להופעה הוא אמר להם שהוא בכיסא גלגלים והם אמרו אין בעיה, יש מקום ובלה בלה בלה... כשהגענו לאולם, התיישבתי במקומי וחיכיתי שהסדרן יעזור לי עם בעלי אך הוא רק תקע אותו במעבר. את יכולה בטח לתאר לעצמך את הכעס שלי, רציתי שבעלי יישב לידי, שנשלב ידיים, שנצחק יחד אך הוא היה רחוק ממני, נורא התביישתי עבורו כשאנשים קמו ונתקלו בו במעבר, תקעו אותו במעבר כמו איזה פסל או עציץ. רציתי להקים קול מהומה אבל החמוד שלי אמר עזבי, באנו לראות את קובי מימון... אז נשארנו איך שנשארנו, ראינו את ההופעה, צחקנו וחזרנו הביתה... צר לי על איך שהתנהגו איתך, פשוט אנשים כבהמות!"
הכי מקומם שיש אנשים שרואים אדם בכסא גלגלים, אדם שיש לו בעיה פיזית
ומשליכים את הבעייה הפיסית על איכותו, התנהגותו, תפיסתו, הווייתו ושכלו של אותו אדם.
נעלבתי בשבילך.
נעלבתי איתך.
המילים של עינת 15/03/2012 20:26
• תודה מיקה,
וסליחה על התגובה המאוחרת.
יש לך בלוג יפה, כתיבה נהדרת וצילומים נהדרים, בייחוד ברשומה לגברים בלבד, שכמובן נכנסתי אליה :)
micka0011 16/03/2012 02:39
° חן חן :-))
יוצרת אני 18/03/2012 21:23
• הכתבה מתפרסמת בעיתונים מקומיים
זה מלמד על חשיבות הנושא בעיני העורכים בידיעות אחרונות
נקווה שזה רק הפרק הראשון
שמשהו טוב יתפתח מזה
לא רק עוד סיפור עצוב ומכעיס
kushkushonit 10/07/2012 23:00
• עינת היקרה, ראיתי עכשיו
שהגשת תביעה נגד צוותא וקסטל. מאחלת לך בהצלחה רבה ומקווה שאחרי שישלמו לך את תביעתך, ישכילו להבין שהנכים בישראל אינם סוג ז׳... אנא אל תתייחסי לטוקבקיסטים הרעים שאין להם ולו שמץ קטן של מושג מהי נכות, מהו היחס אותו מקבל נכה במדינה שלנו ובאופן כללי חושבים שהם טובים יותר וחושבים שאת רודפת בצע-אלו כנראה אותם אנשים שהיו תובעים סכום כפול על פגיעה פחותה בהרבה...
יישר כח ושוב בהצלחה.
גיא הלוי 14/07/2012 13:26
• עד מתי? מתי נפסיק לזלזל בעצמנו?
עד מתי? מתי נפסיק לבייש לזלזל ולפגוע באחרים? מעניין אותי מה היה קורה אם בעל האולם היה בעל מגבלה או לבן משפחתו היתה מגבלה, האם גם היה שם אותו בפיה כמו עציץ? נכון אנחנו לא מרגישים בנוח ליד בעל מגבלה (לא נעים לנו, אנחנו לא יכולים לעזור...) אולם במקרה כזה, אנחנו "הבריאים" צריכים לצאת מהאולם ולגשת לקופה ולבקש שיסדרו מקום לבעל המגבלה... לא רוצים, לא מתייחסים, לפנות לקהל לצאת מהאולם כאות מחאה ולפנות לבעל האולם ביום למחרת בטלפון, במייל, בפקס!!!!!! די לבושות ולחוצפה!!! לכל בן אדם יש זכויות בסיסיות, ומי שמתקשה לממש אותן על החברה / הרשויות, לסייע לו במימושן!!!!!!
• מאמי פשוט מאוד
לא להגיע להופעות בצוותא.
חזקה שכמוך.
כל הכבוד לך ולבן זוג על הסבלנות,
במקומך,
היתי צועקת לו באמצע ההופעה " סליחה, קובי?? " ברגע ששם לב אלי אומרת לו " אתה יודע שבמקום שאתה מופיע בו כרגע, אין מקום לנכים?" ופה נפתרת הבעיה בשנייה.
את סבלנית מאוד, ונחמדה מאוד, והתיחסו אליך כאל אחת שבאה להפריע, אז מאמי, פעם הבאה, להפריע ובעייתך תפתר.הבטחה ממני.
המילים של עינת 15/01/2012 20:50
• תגובה שנשלחה אליי במסר:
"עינת שלום, קראתי את הפוסט שלך על ההופעה של קובי מימון והאמת שהזדעזעתי ולא הזדעזעתי. בעלי (שיחיה) הוא נכה בכיסא גלגלים, לפני כחודש בערך היינו בהופעה של קובי מימון,כשבעלי הזמין כרטיסים להופעה הוא אמר להם שהוא בכיסא גלגלים והם אמרו אין בעיה, יש מקום ובלה בלה בלה... כשהגענו לאולם, התיישבתי במקומי וחיכיתי שהסדרן יעזור לי עם בעלי אך הוא רק תקע אותו במעבר. את יכולה בטח לתאר לעצמך את הכעס שלי, רציתי שבעלי יישב לידי, שנשלב ידיים, שנצחק יחד אך הוא היה רחוק ממני, נורא התביישתי עבורו כשאנשים קמו ונתקלו בו במעבר, תקעו אותו במעבר כמו איזה פסל או עציץ. רציתי להקים קול מהומה אבל החמוד שלי אמר עזבי, באנו לראות את קובי מימון... אז נשארנו איך שנשארנו, ראינו את ההופעה, צחקנו וחזרנו הביתה... צר לי על איך שהתנהגו איתך, פשוט אנשים כבהמות!"
micka0011 15/01/2012 22:53
• את יודעת מה קומם אותי מכל הסיפור?
מעבר ליחס המזלזל ומעבר להבטחות ומעבר ללך תבוא - הכי מקומם שיש אנשים שרואים אדם בכסא גלגלים, אדם שיש לו בעיה פיזית
ומשליכים את הבעייה הפיסית על איכותו, התנהגותו, תפיסתו, הווייתו ושכלו של אותו אדם.
נעלבתי בשבילך.
נעלבתי איתך.
המילים של עינת 15/03/2012 20:26
• תודה מיקה,
וסליחה על התגובה המאוחרת.
יש לך בלוג יפה, כתיבה נהדרת וצילומים נהדרים, בייחוד ברשומה לגברים בלבד, שכמובן נכנסתי אליה :)
micka0011 16/03/2012 02:39
° חן חן :-))
יוצרת אני 18/03/2012 21:23
• הכתבה מתפרסמת בעיתונים מקומיים
זה מלמד על חשיבות הנושא בעיני העורכים בידיעות אחרונות
נקווה שזה רק הפרק הראשון
שמשהו טוב יתפתח מזה
לא רק עוד סיפור עצוב ומכעיס
kushkushonit 10/07/2012 23:00
• עינת היקרה, ראיתי עכשיו
שהגשת תביעה נגד צוותא וקסטל. מאחלת לך בהצלחה רבה ומקווה שאחרי שישלמו לך את תביעתך, ישכילו להבין שהנכים בישראל אינם סוג ז׳... אנא אל תתייחסי לטוקבקיסטים הרעים שאין להם ולו שמץ קטן של מושג מהי נכות, מהו היחס אותו מקבל נכה במדינה שלנו ובאופן כללי חושבים שהם טובים יותר וחושבים שאת רודפת בצע-אלו כנראה אותם אנשים שהיו תובעים סכום כפול על פגיעה פחותה בהרבה...
יישר כח ושוב בהצלחה.
גיא הלוי 14/07/2012 13:26
• עד מתי? מתי נפסיק לזלזל בעצמנו?
עד מתי? מתי נפסיק לבייש לזלזל ולפגוע באחרים? מעניין אותי מה היה קורה אם בעל האולם היה בעל מגבלה או לבן משפחתו היתה מגבלה, האם גם היה שם אותו בפיה כמו עציץ? נכון אנחנו לא מרגישים בנוח ליד בעל מגבלה (לא נעים לנו, אנחנו לא יכולים לעזור...) אולם במקרה כזה, אנחנו "הבריאים" צריכים לצאת מהאולם ולגשת לקופה ולבקש שיסדרו מקום לבעל המגבלה... לא רוצים, לא מתייחסים, לפנות לקהל לצאת מהאולם כאות מחאה ולפנות לבעל האולם ביום למחרת בטלפון, במייל, בפקס!!!!!! די לבושות ולחוצפה!!! לכל בן אדם יש זכויות בסיסיות, ומי שמתקשה לממש אותן על החברה / הרשויות, לסייע לו במימושן!!!!!!
 |
| צילום של שני הכרטיסים שלנו להופעה, שעליהם כתוב "קובי מימון, סטנד-אפ, צוותא 1 תל-אביב, יום שישי 6.1.12 בשעה 22:30". בכרטיס העליון, של אפי, כתוב "אגף ימין 221, כסא 1 שורה 1", ובכרטיס התחתון, שלי, כתוב "יציע ימין 370", ליד זה כתוב בכתב יד "עגלת נכה", והמילים "כסא 5 שורה 1" מחוקות בעט. בדיון בתביעה שהגשתי נגד צוותא נטען על ידי עורך הדין של צוותא (שמשום מה ייצג את צוותא למרות שמדובר בתביעות קטנות) שהמקום שהוקצה לי הוא בשורה הראשונה באגף המרכזי. הכרטיסים והתרשים הבא מוכיחים אחרת. |
אולם לולה בצוותא מחולק ל-3 אגפים. אגף ויציע ימין - שהכניסה אליהם היא דרך הדלת הימנית; אגף במרכז האולם מול הבמה - שהכניסה אליו היא דרך דלת ימין ושמאל; ואגף ויציע שמאל - שהכניסה אליהם היא דרך הדלת השמאלית. המקומות שהוקצו לנו הם בצד ימין. מקום אחד הוקצה לאפי בקצה שורת הכיסאות ליד דלת הכניסה הימנית, והמקום שהוקצה לי הוא במעבר ליד דלת הכניסה הימנית.
 |
| תרשים כללי שבניתי של אולם צוותא 1, לולה, מכיוון דלת הכניסה הימנית לאולם. בצוותא טענו שישבתי במעבר ליד האגף המרכזי (ליד הריבוע הכחול). ממש לא. אפי ישב באגף ימין בכיסא שמסומן באדום, כשהגוף שלו לכיוון אגף מרכז, ואני ישבתי במעבר לפני הדלת, כשהגוף שלי לכיוון הבמה. |
בכתב ההגנה שהגישה צוותא נטען פעמים רבות שהמקום מותאם לנכים ושמעולם לא היו טענות מצד נכים בנושא זה. זוהי טענה שהם לא יכולים להוכיח אותה. אם נכים התלוננו, לא נוכל לדעת על כך, ואם נכים לא התלוננו, זה לא מעיד על כך שהמקום ראוי, זה אומר שנכים כבר רגילים לכך ובמרבית המקרים הם מעדיפים להבליג. הנה שני צילומי מסך ממסר בתפוז שכתבה לי מישהי ב-9.1.2012 בשעה 07:21, אחרי שהפוסט שלי על האירוע התפרסם. לשמירה על פרטיותה מחקתי את שמה הפרטי שהופיע בסוגריים והשארתי את האות הראשונה, ל' - המקור אצלי:
"נשלח ע"י: LCAאל: המילים של עינתנושא: תגובה: תגובה לפוסט שלךתאריך: 09/01/2012 בשעה 07:21
עינת שלום, קראתי את הפוסט שלך על ההופעה של קובי מימון והאמת שהזדעזעתי ולא הזדעזעתי.
בעלי (שיחיה) הוא נכה בכיסא גלגלים, לפני כחודש בערך היינו בהופעה של קובי מימון, כשבעלי הזמין כרטיסים להופעה הוא אמר להם שהוא בכיסא גלגלים והם אמרו אין בעיה, יש מקום ובלה בלה בלה... כשהגענו לאולם, התיישבתי במקומי וחיכיתי שהסדרן יעזור לי עם בעלי אך הוא רק תקע אותו במעבר. את יכולה בטח לתאר לעצמך את הכעס שלי, רציתי שבעלי יישב לידי, שנשלב ידיים, שנצחק יחד אך הוא היה רחוק ממני, נורא התביישתי עבורו כשאנשים קמו ונתקלו בו במעבר, תקעו אותו במעבר כמו איזה פסל או עציץ. רציתי להקים קול מהומה אבל החמוד שלי אמר עזבי, באנו לראות את קובי מימון... אז נשארנו איך שנשארנו, ראינו את ההופעה, צחקנו וחזרנו הביתה... צר לי על איך שהתנהגו איתך, פשוט אנשים כבהמות!
אשמח להיות איתך בקשר,שיהיה לך יום טוב(LCA (ל____)"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.