התפרסם בהארץ ב-23.5.2014
 |
| צילומים מיום ההתנסות (צילום: עינת קדם) |
.
 |
| (צילום: עינת קדם) |
 |
| (צילום: עינת קדם) |
 |
| (צילום: עינת קדם) |
 |
| (צילום: עינת קדם) |
 |
| (צילום: עינת קדם) |
 |
| (צילום: עינת קדם) |
 |
| (צילום: עינת קדם) |
 |
| (צילום: עינת קדם) |
הפוסט מופיע בספרי "אל תשכחי את השער". הספר בתהליכי הפקה.
****************************
נושאים אישיים, הנכות ועוד
נושאים אישיים, הנכות ועוד
1 . אביב חורשי:
23 במאי, 2014, בשעה 07:34
סיפור גדול מהחיים…אהבתי את ההומור…חבל שאין לך טור בעיתון. הציבור יכול ללמוד ממך רבות.
עכשיו לא בצחוק..אם תצרפי את כל הכתוב בבלוג שלך…תוכלי להוציא ספר שיהיו לו קוראים רבים !
2 . דפנה:
סיפור גדול מהחיים…אהבתי את ההומור…חבל שאין לך טור בעיתון. הציבור יכול ללמוד ממך רבות.
עכשיו לא בצחוק..אם תצרפי את כל הכתוב בבלוג שלך…תוכלי להוציא ספר שיהיו לו קוראים רבים !
2 . דפנה:
23 במאי, 2014, בשעה 12:12
היי עינת.
ראשית תודה על השיתוף, הזדהתי עם כל מילה..
אני מבינה את החוויות שאת עוברת מאד מקרוב , גם אני חולה במחלה איומה סוג קשה של ניוון שרירים.
אני לאחרונה התחלתי להשתמש במנוף העמדה.. אני עדין מסוגלת לעמוד וקצת להחזיק ומכיוון שכך אני לא מוותרת וקניתי בכספי מנוף העמדה. עלה יקר. המחיר היותר יקר זה השימוש הפיזי והנפשי…
קשה, כואב ולא נעים. כל שלב במחלה הזאת הוא מאתגר ובעיקר כואב נפשית. כי להכל אפשר להתרגל.. את כל הלמידה אני עושה בעצמי כי לצערי אין גוף שיודע מה הצרכים של חולה ניוון שרירים יוצא שאני מדריכה אנשי מקצוע מה אני צריכה. אני אשמח לשמוע שיתופים נוספים אם תרצי להיות בקשר. שלך דפנה.
3 . עופר D:
היי עינת.
ראשית תודה על השיתוף, הזדהתי עם כל מילה..
אני מבינה את החוויות שאת עוברת מאד מקרוב , גם אני חולה במחלה איומה סוג קשה של ניוון שרירים.
אני לאחרונה התחלתי להשתמש במנוף העמדה.. אני עדין מסוגלת לעמוד וקצת להחזיק ומכיוון שכך אני לא מוותרת וקניתי בכספי מנוף העמדה. עלה יקר. המחיר היותר יקר זה השימוש הפיזי והנפשי…
קשה, כואב ולא נעים. כל שלב במחלה הזאת הוא מאתגר ובעיקר כואב נפשית. כי להכל אפשר להתרגל.. את כל הלמידה אני עושה בעצמי כי לצערי אין גוף שיודע מה הצרכים של חולה ניוון שרירים יוצא שאני מדריכה אנשי מקצוע מה אני צריכה. אני אשמח לשמוע שיתופים נוספים אם תרצי להיות בקשר. שלך דפנה.
3 . עופר D:
24 במאי, 2014, בשעה 00:27
מבין את החשש מעוד תלות.
אבל מבין גם שעם המנוף הזה מגיעה גם איכות חיים. אז כנראה שצריך להתידד איתו, ולהמשיך להפיק מהחיים את מה שהם נותנים. וטוב שיש לך עדיין את כל הדברים הטובים שמנית
{}
4 . נכה:
מבין את החשש מעוד תלות.
אבל מבין גם שעם המנוף הזה מגיעה גם איכות חיים. אז כנראה שצריך להתידד איתו, ולהמשיך להפיק מהחיים את מה שהם נותנים. וטוב שיש לך עדיין את כל הדברים הטובים שמנית
{}
4 . נכה:
24 במאי, 2014, בשעה 13:59
אני מאוד מזדהה. ובכלל, חתיכת מפלצת יש לך שם בסלון!
בשבילי הקושי הכי גדול עם כל המפלצות האלה הוא שאני מרגישה חרא איתן, כל מפלצת חדשה גורמת לי לרגרסיה נפשית שלוקח לי זמן להתאושש ממנה, לעבור תקופת אבל על עוד חלק קטן ממני שאבד ושנאלץ להשתנות בלית ברירה. אבל אני אומרת לעצמי שאני צריכה להרגיש טוב, להיות אסירת תודה, לשמוח על השיפור בעצמאות – והאמת היא שהדיכוטומיה הזו אוכלת אותי מבפנים.
כשאני מרשה לעצמי לומר במילים הכי פשוטות בעולם שזה פשוט גועל נפש ושרע לי בנכות ועם כל המפלצות שדורשות קורבנות בלתי פוסקים, זה כואב קצת פחות. עד לפעם הבאה, עד לקורבן הבא.
זו עבודה בלתי פוסקת, ההשתדלות לזכור. אני מאוד מבינה מה עובר עלייך עם ההתפתחות האחרונה הזו בסיפור האגדה האישי שלך. יש גם דרקונים בסיפור? נסיכה טובת לב עם שיער ארוך ומתנפנף שאוהבת את כל חיות היער? קסמים? ניסים? משהו?
5 . nira:
אני מאוד מזדהה. ובכלל, חתיכת מפלצת יש לך שם בסלון!
בשבילי הקושי הכי גדול עם כל המפלצות האלה הוא שאני מרגישה חרא איתן, כל מפלצת חדשה גורמת לי לרגרסיה נפשית שלוקח לי זמן להתאושש ממנה, לעבור תקופת אבל על עוד חלק קטן ממני שאבד ושנאלץ להשתנות בלית ברירה. אבל אני אומרת לעצמי שאני צריכה להרגיש טוב, להיות אסירת תודה, לשמוח על השיפור בעצמאות – והאמת היא שהדיכוטומיה הזו אוכלת אותי מבפנים.
כשאני מרשה לעצמי לומר במילים הכי פשוטות בעולם שזה פשוט גועל נפש ושרע לי בנכות ועם כל המפלצות שדורשות קורבנות בלתי פוסקים, זה כואב קצת פחות. עד לפעם הבאה, עד לקורבן הבא.
זו עבודה בלתי פוסקת, ההשתדלות לזכור. אני מאוד מבינה מה עובר עלייך עם ההתפתחות האחרונה הזו בסיפור האגדה האישי שלך. יש גם דרקונים בסיפור? נסיכה טובת לב עם שיער ארוך ומתנפנף שאוהבת את כל חיות היער? קסמים? ניסים? משהו?
5 . nira:
24 במאי, 2014, בשעה 15:59
הי עינת, הבלוג שלך כל כך חשוב ומרשים! אני משתדלת לא להפסיד אף פרסום. למרות שאין לי נכות בעצמי וגם לא לקרובים אלי, את מאפשרת יותר מהצצה – הבנה עמוקה – של החיים עם מגבלות, של הפרטים המצטרפים למהות של החיים היומיומיים עם הצרכים וההישגים. לולא בלוג כמו שלך, אנשים כמוני לא היו יודעים, לא מבינים ולא משערים במה כרוכים החיים היומיומיים של אנישם עם מגבלות. כל הכבוד לך על העמידה בכל האתגרים והקשיים, והמשיכי לכתוב ולפרסם!
6 . א:
הי עינת, הבלוג שלך כל כך חשוב ומרשים! אני משתדלת לא להפסיד אף פרסום. למרות שאין לי נכות בעצמי וגם לא לקרובים אלי, את מאפשרת יותר מהצצה – הבנה עמוקה – של החיים עם מגבלות, של הפרטים המצטרפים למהות של החיים היומיומיים עם הצרכים וההישגים. לולא בלוג כמו שלך, אנשים כמוני לא היו יודעים, לא מבינים ולא משערים במה כרוכים החיים היומיומיים של אנישם עם מגבלות. כל הכבוד לך על העמידה בכל האתגרים והקשיים, והמשיכי לכתוב ולפרסם!
6 . א:
24 במאי, 2014, בשעה 20:22
עינת, את יפהפיה ואת נראית מדהים!
7 . יוסי כהן:
עינת, את יפהפיה ואת נראית מדהים!
7 . יוסי כהן:
25 במאי, 2014, בשעה 09:38
אנחנו מאותו הכפר, אותן תחושות, אותן המחשבות, את כותבת גם בשמי, ותודה לך. אני מעט מקדים אותך, כי (למה מפלצת ?) המנוף אצלי כבר כמה שנים. גם לי, חוש הומור כשלך, אותו כאב, וגם סבל. השוני בנינו הוא שאת אישה (יפה), ואני גבר.
8 . שירה:
אנחנו מאותו הכפר, אותן תחושות, אותן המחשבות, את כותבת גם בשמי, ותודה לך. אני מעט מקדים אותך, כי (למה מפלצת ?) המנוף אצלי כבר כמה שנים. גם לי, חוש הומור כשלך, אותו כאב, וגם סבל. השוני בנינו הוא שאת אישה (יפה), ואני גבר.
8 . שירה:
25 במאי, 2014, בשעה 09:52
עינת, חשבתי עלייך הבוקר. בקבוצת פייסבוק חצי מעניינת וחצי מעצבנת שאני חברה בה ושעוסקת בהורות, העלה איזה אבא "מאגניב" פוסט בנושא קריטריונים לרישיון להורות. מאחר שבראש הרשימה הוא ציין בריאות גוף ונפש, אצתי לחפש פוסט שלך בנושא. שיקרא ויירגע עם התובנות שלו שמבוססות רק על הקריטריונים שהוא עומד בהם.
ועכשיו ראיתי את הפוסט החדש וקראתי אותו. והדבר שהכי בא להגיד לך זה שאת נראית מעולה.
9 . רות:
עינת, חשבתי עלייך הבוקר. בקבוצת פייסבוק חצי מעניינת וחצי מעצבנת שאני חברה בה ושעוסקת בהורות, העלה איזה אבא "מאגניב" פוסט בנושא קריטריונים לרישיון להורות. מאחר שבראש הרשימה הוא ציין בריאות גוף ונפש, אצתי לחפש פוסט שלך בנושא. שיקרא ויירגע עם התובנות שלו שמבוססות רק על הקריטריונים שהוא עומד בהם.
ועכשיו ראיתי את הפוסט החדש וקראתי אותו. והדבר שהכי בא להגיד לך זה שאת נראית מעולה.
9 . רות:
25 במאי, 2014, בשעה 10:03
הבלוג תמיד מעניין, מרגש, חמוץ- מתוק, פוקח עיניים, דמעות בעיניים…. עינת, את נראית נהדר!
10 . אניהו:
הבלוג תמיד מעניין, מרגש, חמוץ- מתוק, פוקח עיניים, דמעות בעיניים…. עינת, את נראית נהדר!
10 . אניהו:
25 במאי, 2014, בשעה 10:26
העולם לא פייר , מה אפשר לעשות
11 . ד':
העולם לא פייר , מה אפשר לעשות
11 . ד':
25 במאי, 2014, בשעה 10:26
את גיבורה ואת יפהפייה ואת נהדרת.
הגבורה שלך היא מוּלדת או נרכשת? אני שואל ברצינות.
גם תוכן הבלוגים שלך עלא כיפאק.
אני מעריץ
12. שומר חוק:
את גיבורה ואת יפהפייה ואת נהדרת.
הגבורה שלך היא מוּלדת או נרכשת? אני שואל ברצינות.
גם תוכן הבלוגים שלך עלא כיפאק.
אני מעריץ
12. שומר חוק:
25 במאי, 2014, בשעה 10:40
את אמיצה!!!
13 . הומור גרדומים:
את אמיצה!!!
13 . הומור גרדומים:
25 במאי, 2014, בשעה 12:34
הצד החיובי ב"מפלצת" הוא שהיא מאפשרת לנכה גפיים עצמאות מירבית ונדמה לי שהבעייה הנפשית החמורה בנכות היא התלות בזולת, בשר ודם. אז תחי המפלצת והידד למי שמפתחים ציוד שמקל על חיי הנכים ומשחרר אותם מהתלות הפיזית בזולת.
14 . שירלי:
הצד החיובי ב"מפלצת" הוא שהיא מאפשרת לנכה גפיים עצמאות מירבית ונדמה לי שהבעייה הנפשית החמורה בנכות היא התלות בזולת, בשר ודם. אז תחי המפלצת והידד למי שמפתחים ציוד שמקל על חיי הנכים ומשחרר אותם מהתלות הפיזית בזולת.
14 . שירלי:
26 במאי, 2014, בשעה 23:43
עינת, שולחת לך טונות של אמפטיה.. ואת מצחיקה ומקסימה..
האם את גרה כבר בדירה החדשה שמשרד השיכון רכש עבורך?
15 . עינת קדם:
עינת, שולחת לך טונות של אמפטיה.. ואת מצחיקה ומקסימה..
האם את גרה כבר בדירה החדשה שמשרד השיכון רכש עבורך?
15 . עינת קדם:
27 במאי, 2014, בשעה 09:43
היי שירלי,
תודה לך ולשאר המגיבים על התגובות החמות. כיף לקרוא!
לגבי משרד השיכון, זה ייקח זמן עד שהדירה תתפנה ורק אחר כך יתחילו להנגיש אותה.
עינת
16 . שאול ישראלי:
היי שירלי,
תודה לך ולשאר המגיבים על התגובות החמות. כיף לקרוא!
לגבי משרד השיכון, זה ייקח זמן עד שהדירה תתפנה ורק אחר כך יתחילו להנגיש אותה.
עינת
16 . שאול ישראלי:
27 במאי, 2014, בשעה 16:24
שלום עינב קדם,
הסרקזם במה שכתבת בשילוב ההומור והשקט הנפשי שלך, בולטים ונוגעים ללב. המנוף והמנשא
בתמונות שלך אינם מתאימים למצבך, מעבר לכך שמדובר במנוף ומנשא ברמה הנמוכה ביותר ואין
לדעת אם הוא עומד בתקנים הבינלאומיים למנופים לבני אדם ואמנם הוא מאושר על ידי אמ"ר
של משרד הבריאות, מאחר ומנופים לבני אדם הם בקטגוריה של מיכשור רפואי. אני ממליץ לך להכנס לאתר שלנו http://www.mediscan.co.il ללחוץ על פתרונות העברה ואחרי כן להקיש על התמונה
המראה מנוף בשם quick raiser 1. יפתח עמוד אשר מתאר את המנוף הזה, טכנית ויישומית.
בפינה השמאלית למעלה יש מתג "סרט" הקישי עליו ותוכלי לראות סרט של מנוף אשר לדעתי הוא
מתאים מאד למצבך, או, הקישי על הלינק שלהלן על מנת להפעיל מיד את הסרט,
אם תשלחי לי את המייל שלך, נוכל להתכתב וגם ליצור אפשרות שתנסי מנוף הקמה זה.
מהנדס שאול ישראלי / מנכ"ל מדיסקאן מערכות בע"מ
http://www.youtube.com/watch?v=qP1xPGAkIsI
17 . עינת קדם:
שלום עינב קדם,
הסרקזם במה שכתבת בשילוב ההומור והשקט הנפשי שלך, בולטים ונוגעים ללב. המנוף והמנשא
בתמונות שלך אינם מתאימים למצבך, מעבר לכך שמדובר במנוף ומנשא ברמה הנמוכה ביותר ואין
לדעת אם הוא עומד בתקנים הבינלאומיים למנופים לבני אדם ואמנם הוא מאושר על ידי אמ"ר
של משרד הבריאות, מאחר ומנופים לבני אדם הם בקטגוריה של מיכשור רפואי. אני ממליץ לך להכנס לאתר שלנו http://www.mediscan.co.il ללחוץ על פתרונות העברה ואחרי כן להקיש על התמונה
המראה מנוף בשם quick raiser 1. יפתח עמוד אשר מתאר את המנוף הזה, טכנית ויישומית.
בפינה השמאלית למעלה יש מתג "סרט" הקישי עליו ותוכלי לראות סרט של מנוף אשר לדעתי הוא
מתאים מאד למצבך, או, הקישי על הלינק שלהלן על מנת להפעיל מיד את הסרט,
אם תשלחי לי את המייל שלך, נוכל להתכתב וגם ליצור אפשרות שתנסי מנוף הקמה זה.
מהנדס שאול ישראלי / מנכ"ל מדיסקאן מערכות בע"מ
http://www.youtube.com/watch?v=qP1xPGAkIsI
17 . עינת קדם:
27 במאי, 2014, בשעה 21:31
היי שאול,
נכנסתי לאתר וצפיתי בסרטון ואני מזמינה את הגולשים להיכנס לקישורים.
עליי להתנסות במכשיר ולראות אם זה מתאים.
תודה רבה!
עינת
18 . מיכאל:
היי שאול,
נכנסתי לאתר וצפיתי בסרטון ואני מזמינה את הגולשים להיכנס לקישורים.
עליי להתנסות במכשיר ולראות אם זה מתאים.
תודה רבה!
עינת
18 . מיכאל:
28 במאי, 2014, בשעה 10:39
את כותבת נפלא ונותנת ביטוי לציבור גדול שבדרך כלל לא זוכה שישמעו אותו או יתחשבו בו. לאחרונה שברתי רגל, סתם דבר קטן טפשי וזמני, ופתאום הרגשתי שלא כל מה שאני רגיל לעשות אפשרי ויש מיגבלות.
כל הכבוד
מיכאל
את כותבת נפלא ונותנת ביטוי לציבור גדול שבדרך כלל לא זוכה שישמעו אותו או יתחשבו בו. לאחרונה שברתי רגל, סתם דבר קטן טפשי וזמני, ופתאום הרגשתי שלא כל מה שאני רגיל לעשות אפשרי ויש מיגבלות.
כל הכבוד
מיכאל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.