פורסם בהארץ ב-6.5.2014
הפוסט מופיע בספרי "אל תשכחי את השער". הספר בתהליכי הפקה.
****************************
נושאים אישיים, הנכות ועוד
נושאים אישיים, הנכות ועוד
6 במאי, 2014, בשעה 23:38
איזו כתיבה מרגשת ומדהימה. באמת ומכל הלב, אני מתכוון לכל מילה, פשוט נהניתי לקרוא כל מילה ומילה בפוסט הזה. כל מילה ומילה.
התמונה תמונה מדהימה. כל הכבוד לצלם.
בזכותך התמקדתי במבט של המצולמים, מעבר לפניהם ולדמותם היפה, באמת כשמתבוננים בעיניים אפשר ללמוד מעט על האדם, לפחות לאותו הרגע או לאותה השניה שבה צולמה התמונה.
עינת התברכת בכישרון כתיבה פשוט מדהים. מדהים. מדהים. מדהים.
המשיכי לכתוב. אל תפסיקי אף פעם.
2. אלון:
7 במאי, 2014, בשעה 13:24
כתיבתך מרגשת, מדהימה. תודה.
3. ארבם:
7 במאי, 2014, בשעה 17:56
יפה מאוד.
4. אבי צנעני:
8 במאי, 2014, בשעה 12:08
אבל למה
מאת : אבי צנעני / התקווה, תל אביב / ז' באייר התשע"ד
אבל למה כולכם אשכנזים
למה?
למה כל התומכים וארגוני הסיוע למסתננים הם
אשכנזים?
ואני בטוח שרובם ככולם לא גרים בדרום תל אביב,
לא בנווה שאנן,
לא קרוב לתחנה המרכזית.
כל המניאקים שתומכים במסתננים
הגויים
כל המניאקים שעוזרים למסתננים
הפושעים
הם אשכנזים
שבעים
וצבועים.
דווקא בנקודה הזאת אני מבין את
היטלר והנאצים.
הם ראו את כל היהודים
כקומוניסטים ושמאלניים קיצוניים,
מה שלא נכון כמובן,
אבל שרצים כמוכם
היה צריך
להשמיד !!!
5. יפעת:
8 במאי, 2014, בשעה 13:07
כמה יפה. המילים שלך, התמונה, הכל.
6. עופר D:
10 במאי, 2014, בשעה 04:22
נוגע ללב, יקרה. כתבת נהדר כהרגלך.
שמח ששושנה בסדר, ומקווה שגם את ושארית משפתחתך תמשיכו להיות בסדר.
להתראות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.