בגלל מעלון

התפרסם בהארץ ב-25.12.2013

מגי במאי 2013 (צילום: עינת קדם)

אני בדצמבר 2013 (צילום: עינת קדם)

הפוסט מופיע בספרי "הוועדה דנה בבקשתךְ לתת לה בונבוניירה, והחליטה". הספר בתהליכי הפקה.

*************************

משרד השיכון, דירת נ"ר

1. motior:
25 בדצמבר, 2013, בשעה 07:46
שיהיה בהצלחה, למרות הכל

2. דבורה רוס:
25 בדצמבר, 2013, בשעה 09:59
אי אפשר לשכנע את השכן שיסכים לרמפה? 

3. עינת קדם:
25 בדצמבר, 2013, בשעה 10:58
הבוקר הודיעו לי שהוחלט במשרד השיכון לפסול את הדירה בשל עלות ההנגשה.
עינת

4. דני:
25 בדצמבר, 2013, בשעה 11:54
אוי, עינת… האם לא יהיה סוף לתלאות?

5. קתרין:
26 בדצמבר, 2013, בשעה 09:56
כמה עולה מעלון? האם יש מצב שיאשרו אם תגייסי את הסכום?

6. עינת קדם:
26 בדצמבר, 2013, בשעה 10:33
קתרין,
הבנתי שזה מעל 100,000 ש"ח כולל מע"מ.
גם אם היתה לי דרך לגייס את הסכום לא היו מאשרים לי, כי ההוצאות חלות על הקונה בלבד – משרד השיכון/עמידר, ולי אין חלק בתהליך הזה. החלק שלי הוא רק לאתר את הדירה, ואחרי שהם קונים אותה אני גרה בה. אין לי שום שליטה על התהליך, אין לי שום אמירה.
מבחינת משרד השיכון העניין סגור.

7. כמה רוע ואטימות:
26 בדצמבר, 2013, בשעה 15:07
אין סיכוי לשכנע את השכן? אולי אחד מהשכנים היותר הגיוניים ולא את אישית? הלוואי שאיזה עו"ד מעולה יקרא מה שכתבת, ירים את הכפפה ויעשה משהו. אולי ארגון כמו 'בזכות' או 'המרכז לחיים עצמאיים' יכולים לעזור? זה מרתיח.

8. תקשיבי:
26 בדצמבר, 2013, בשעה 16:42
לפני כמה שנים היה סיפור דומה של שכן שהתנגד להנגשה של דירה ויצא חוק ספציפי בכנסת המאפשר הנגשה של דירה לנכה גם אם השכנים מתנגדים. לא זוכרת באיזה ערוץ זה היה אני זוכרת שדובר בבחורה נכה מירושלים שיצאה מאלין. מקווה שאני לא טועה. אותו השכן לא יכול להתנגד לרמפה אלא אם היא מסכנת אותו. סיבות אסטתיות אינן סיבות. תתיעצי עם עורך דין מארגון בזכות. פני לחברת הכנסת קארין זו שיושבת בכיסא גלגלים היא בזמנו ניהלה את הקליניקה המשפטית בבר אילן. בטוח יהיה לה רעיון. אל תוותרי לעזאזל!!!!!

9. דנה:
26 בדצמבר, 2013, בשעה 17:35
מחזיקה לך אצבעות עינת, אני בטוחה שתמצאי את חוף המבטחים, החזיקי מעמד עד אז!

10. נכה:
26 בדצמבר, 2013, בשעה 19:34
אני במצב כמו שלך. אנשים שאינם נכים לעתים קרובות אומרים לי שחייב להיות פיתרון ושלא יכול להיות שזה המצב של הנכים כמוך וכמוני. מכרה שאלה אותי לאחרונה בתסכול, "אבל מה הם מצפים שתעשי?!" כאילו שבמשרד ממשלתי כזה או אחר מצפים מאיתנו למשהו. הרי אף אחד לא יושב שם במגדל שן למעלה וחושב איך לפגוע בי באופן אישי. מי שלא נכה פשוט לא מעלה את המציאות על דעתו. האדישות החלמאית של המערכת כואבת יותר מכל פגיעה מכוונת כי אין אויב שאפשר להתגונן מפניו או לתקוף אותו. נגד אדישות אפשר לעשות מעט מאוד. למרות זאת, את המעט שאפשר לעשות את עושה בכתיבתך כאן. אני אסירת תודה על הבלוג שלך ועל עצם העובדה שהכתיבה שלך מעלה את המודעות, ומאפשרת לאנשים להכיר יותר ולדעת יותר. הלוואי שהיא גם תעזור לך למצוא פיתרון כלשהו במהרה. אני יודעת שלא קל. קשה ללכת לישון בבכי וקשה להתעורר בבוקר בבכי. אני מאחלת לך שיימצא פיתרון.