מטרייה משלך

פורסם בהארץ ב-6.12.2015

(צילום: עינת קדם)

 ליד החנות ברחוב רבי עקיבא (צילום: עינת קדם, 30.11.15)

 אני בכניסה לבניין בדירה השכורה בדרך בן גוריון רמת גן. הרכב האפור בצד השני של הכביש - שלי (צילום: עינת קדם, 30.11.15)

הפוסט מופיע בספרי "אל תשכחי את השער". הספר בתהליכי הפקה.

****************************
נושאים אישיים, הנכות ועוד

נגישות, שירות נגיש, יחס נגיש

1 דודו בר
20:08 06.12.2015
ערב טוב וחג שמח
אני מקוה שהמטריה הזו עדיין בשימוש ולמה לא גגון ? משהו אחר, דמעות, הבנתי... גשם, הבנתי... אבל מה עם ההתאפקות לפיפי ? תודה רבה לך על הפוסט הזה, עינת רק את יכולה לתאר מציאות שכזו בכזה חיוך ערב טוב וחג שמח, יקירתי !
 

2 ענבר
15:28 07.12.2015
דמעות תוך כדי קריאה... חג חמים ושמח עינת, ושתזכי לדירה במהרה!!


3 יעל
17:04 07.12.2015
עינת,את נפלאה


4 עינת
21:52 08.12.2015
תודה
חלקנו נבין טוב יותר לפנות מקום בתור לאנשים עם מוגבלויות. לא מתוך רחמים אלא מתוך הבנה לקשיים שתיארת. תמשיכי לכתוב כדי שנוכל ללמוד ממך.


5 מנשה
07:02 09.12.2015
ענת היקרה
את עושה שירות שאף אחד אחר לא יכול לעשות וזה להנגיש לציבור את תלאותיו של אדם עם מוגבלות. כתיבה יפה מרגשת ובעיקר חשובה! תודה!


6 אחות לצרה
12:39 09.12.2015
פוסט נהדר . כתיבתך מרגשת, ואת כותבת ומתארת כמו סיפור מתח. אני מרגישה א


7 אבי
09:49 09.01.2016
איזו כתיבה! תענוג לקרוא
עינת, כמה אנושיות, איזה כיף שיש אותך כאן באתר הזה. ובכלל, כיף שיש אנשים שמסוגלים לגרום לי לדמוע ולהרגיש את הלב שלי ככה סתם באמצע היום. תודה.