פורסם בהארץ ב-7.11.2015
(צילום: עינת קדם) |
המקום שבו ראיתי את הילדים (צילום: עינת קדם) |
הפוסט מופיע בספרי "אל תשכחי את השער". הספר בתהליכי הפקה.
א
07:55 09.11.2015
עינת יקרה. את כזאת מקסימה. תודה לך
אמנון
08:47 09.11.2015
סיפור יפה
תודה. סיפור יפה ופשוט. מהחיים. תודה ששיתפת וריגשת.
שירה
13:18 09.11.2015
לא חשבתי שאי פעם אכתוב זאת
אבל טקסט כזה גורם לי להתחרט שעברנו מרמת גן. הלוואי עליי שהית
זוכה להיות שכנתך.
נפתלי אורנר
19:14 09.11.2015
יפה. אישה יפה
איש ימין שגולש ב"הארץ" בבחינת
"דע את האויב"
08:51 10.11.2015
נדיר למצוא מנות גדושות כאלה של אנושיות
ב"הארץ". הופתעתי לטובה. ריגשתני.
שרון
0:52 10.11.2015
כתיבה וכותבת מוכשרת ומרגשת
אבידן
11:05 15.11.2015
יופי. רוצים עוד!
שיר
12:10 16.11.2015
סיפור מקסים ונוגע ללב
והכתיבה רהוטה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.