יום שבת, 7 בנובמבר 2015

מונית תגיע להרוא"ה 46 ברמת גן בעוד כ-3 דקות

פורסם בהארץ ב-7.11.2015

(צילום: עינת קדם)



המקום שבו ראיתי את הילדים (צילום: עינת קדם)

הפוסט מופיע בספרי "אל תשכחי את השער". הספר בתהליכי הפקה.

צילום של כריכת הספר "אל תשכחי את השער" מאת עינת קדם. בצילום שביל עפר ארוך, משני צידיו מדרון דשא ועצי יער. בקדמת הצילום מחסום חשמלי. המחסום סוגר את המעבר לשביל, אך בצד שמאל נותר רווח צר למעבר.



א 
07:55 09.11.2015
עינת יקרה. את כזאת מקסימה. תודה לך

אמנון 
08:47 09.11.2015
סיפור יפה
תודה. סיפור יפה ופשוט. מהחיים. תודה ששיתפת וריגשת.


שירה
13:18 09.11.2015
לא חשבתי שאי פעם אכתוב זאת
אבל טקסט כזה גורם לי להתחרט שעברנו מרמת גן. הלוואי עליי שהית זוכה להיות שכנתך.

נפתלי אורנר
19:14 09.11.2015
יפה. אישה יפה

איש ימין שגולש ב"הארץ" בבחינת "דע את האויב"
08:51 10.11.2015
נדיר למצוא מנות גדושות כאלה של אנושיות ב"הארץ". הופתעתי לטובה. ריגשתני.


שרון 
0:52 10.11.2015  
כתיבה וכותבת מוכשרת ומרגשת

אבידן 
11:05 15.11.2015
 יופי. רוצים עוד!


שיר
12:10 16.11.2015
סיפור מקסים ונוגע ללב
והכתיבה רהוטה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.