במרחק של כמה מטרים מהמסעדה, מקום החניה של המכונית הלבנה וזה שלידו היו פנויים (צילום: עינת קדם, שישי, דצמ' 2015) |
הפוסט "כבוד השופט, בסך הכול רציתי לאכול עם אימא קבב" מופיע בספרי "אל תשכחי את השער". הספר בתהליכי הפקה.
****************************
נושאים אישיים, הנכות ועוד
נושאים אישיים, הנכות ועוד
09:09 13.12.2015
אחד הפוסטים הטובים שלך
2 שירלי
אחד הפוסטים הטובים שלך
2 שירלי
09:22 13.12.2015
עינת כתבת נהדר והיחס שלך לאמא מעורר השראה
3 י
עינת כתבת נהדר והיחס שלך לאמא מעורר השראה
3 י
09:33 13.12.2015
לא חייבים לאכול כבב דוקא בשכונת התקווה
4 סוזי
לא חייבים לאכול כבב דוקא בשכונת התקווה
4 סוזי
14:15 13.12.2015
חשבונות עם אמא...
תודה..נתת לי השראה לקבל את אמא שלי כמו שהיא, כל עוד אפשר. אני לא מצליחה לשכוח..
5 יאיר
חשבונות עם אמא...
תודה..נתת לי השראה לקבל את אמא שלי כמו שהיא, כל עוד אפשר. אני לא מצליחה לשכוח..
5 יאיר
14:32 13.12.2015
מי אוכל עדיין בתקווה?
6 יעל
מי אוכל עדיין בתקווה?
6 יעל
14:58 13.12.2015
עינת הגישה שלך לחיים מעוררת השראה,כל פעם מחדש
7 דיווה
עינת הגישה שלך לחיים מעוררת השראה,כל פעם מחדש
7 דיווה
15:03 13.12.2015
יפה ומרגש.
8 גיג
יפה ומרגש.
8 גיג
17:38 13.12.2015
אמא עם יוד?!?
עינת קדם
00:04 14.12.2015
כן.
אמא עם יוד?!?
עינת קדם
00:04 14.12.2015
כן.
9 מיכל
21:45 13.12.2015
איזו בת נהדרת את, אין הרבה כמוך
10 יצחק
איזו בת נהדרת את, אין הרבה כמוך
10 יצחק
23:51 13.12.2015
ניפלא ומרגש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.