יום שלישי, 27 באוקטובר 2015

הוא אמר "עכשיו"

פורסם בהארץ ב-27.10.2015

צילום מסך מתוך המהדורה המרכזית, נענע 10

הפוסט מופיע בספרי "אל תשכחי את השער". הספר בתהליכי הפקה.

צילום של כריכת הספר "אל תשכחי את השער" מאת עינת קדם. בצילום שביל עפר ארוך, משני צידיו מדרון דשא ועצי יער. בקדמת הצילום מחסום חשמלי. המחסום סוגר את המעבר לשביל, אך בצד שמאל נותר רווח צר למעבר.



1 אבידן
17:06 29.10.2015
"אוכל ביתי"
שלום עינת, נהנתי לקרוא את בלוגך - לא את תוכנו על תלאותיך, אלא אופן הכתיבה שלך, ציורי ותאורי! אך מכיוון שהכרזת שהשפה העברית היא אחד מתחומי ההתעניינות שלך (גם שלי) הייתי שמח לדעת, פעם אחת ולתמיד, מה מסתתר מאחורי הכינוי "אוכל ביתי"??? האם זה מעיד על איכותו? (לא!), על הכמויות שהוכנו ממנו (לא!), על טריותו? (בכלל לא!), או על משהו אחר?! ועוד מילה בקשר עם המיטה החשמלית שלך - האם לא בנויה במיטה להורידה ולכווננה ידנית (עם ארכובה = מנואלה) למקרה של הפסקת חשמל או קלקול של אחד המנועים החשמליים המורכבים בה?


עינת קדם 
23:22 29.10.2015
אף פעם לא חשבתי על זה. עבורי אוכל ביתי הוא אוכל מבושל או בתנור, שריח התבלינים והשום מורגש בו, אוכל טרי, אוכל שלא נוטף ממנו שמן ולא מריחים ממנו שמן, אוכל שכשאני מריחה ואוכלת אותו אני מרגישה שהוא נעשה באהבה, אוכל שגורם לי להתגעגע למקומות שבהם אני מרגישה נאהבת או למקומות שבהם הייתי רוצה לקבל אהבה. אוכל שיש בו בשר (קציצות, עוף, בשר בקר וכדומה) או דגים, אורז, תפוחי אדמה, פסטה, פשטידה, רוטב, מרק סמיך. טוב, נהייתי רעבה... בקשר למיטה, אני באמת צריכה למצוא פתרון לנושא הזה. היא לא בנויה לשינויים באופן ידני.


משה 
11:41 30.10.2015
מצבר רכב (~400 ש"ח) + ממיר 12V ל-220 + מטען למצבר רכב
תודה על הטור! פתרון חלקי לבעית הפעלת מכשירים חיוניים (מעין UPS למתקדמים), וגם פחות חיוניים: מצבר רכב 60 אמפר-שעה (~400 ש"ח בחנות בשכונת התקווה) + ממיר 12V ל-220 (אני לא יודע כמה זה עולה, אבל זה לא זול כי זה משמש מטיילים מפונקים) + מטען משקע החשמל למצבר רכב (~200 ש"ח). אצלך, גיבוי זה לא פינוק. בהפסקת החשמל הגדולה שהיתה במבואות ירושלים, נפטר אדם באבו-גוש בגלל שמכונה חיונית (אני חושב שמכונת חמצן) לא פעלה. אם הפסקות חשמל ארוכות היו עניין של שגרה ברמת-גן, הייתי ממליץ על גנרטור, אבל חבל על הכסף, ומערכת כמו למעלה, תעשה את העבודה.

oldie 
11:41 30.10.2015
קני אל-פסק למיטה (כמו של מחשבים). מאוד פשוט להתקנה. כשהחשמל יפסק, האל פסק יוכל להרים ולהוריד את המיטה מספר פעמים (וגם לטעון את הסוללה של הנייד).

רוברט 
13:04 30.10.2015
עבורי אוכל ביתי הוא אוכל שאמא שלי מכינה. אני מגיע לבית הוריי פעם ב 3-4
חודשים ולכן אני אוכל את האוכל הביתי בתדירות הזאת. תענוג שאין כדוגמתו . כל שאר הזמן אני מכניס לפה מזון שמחזיק אותי חי -פונקציונאלי לחלוטין. כמו לקחת תרופות וגם הטעם אותו דבר. אני נשוי לכל מי שתמה. ואשתי לא יודעת להכין אוכל.


2 נעמה
18:24 29.10.2015
תודה


3 קפוץ תחת
12:28 30.10.2015
נהדר!! תענוג לקרוא ומצטרף לאבידן (1).
עינת קדם מזכירה לי צלם צרפתי משנות הארבעים. התאור של הסלון של אנדרי למשל נראה לי כצילום שחור לבן של קרטיה ברסון. צילום שחור-לבן מהמותן, הטכניקה היא משנית, הקפאת המצב בשבריר של שניה - ללא עריכה או עיבוד במעבדה ופעלולים אחרים. כך הוא צילם את פריז ובדייוק כך כותבת עינת היום. נקווה שהבלוג יהפוך לבלוג קבוע.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.