בחלומות אני רצה

פורסם בהארץ ב-13.9.2014

מאז שאני נכה, באף אחד מהחלומות שלי אני לא בכיסא גלגלים, ולא רק שאני לא בכיסא גלגלים – בחלומות רבים אני רצה.

(צילום: עינת קדם)

אני בספטמבר 2014  (צילום: עינת קדם)

הפוסט מופיע בספרי "אל תשכחי את השער". הספר בתהליכי הפקה.

****************************
נושאים אישיים, הנכות ועוד

1. נדב:
14 בספטמבר, 2014, בשעה 07:21
לייק ענק!


2. נכה מרותק:
14 בספטמבר, 2014, בשעה 10:53
אנא קבלי חיבוק חם


3. פאולה:
14 בספטמבר, 2014, בשעה 12:35
היי,
אהבתי מה שכתבת.
אתחיל מהסוף. מבינה את הקושי במצבך אבל אני כל כך לא אוהבת את המילה "נכה", כאילו "פחות", "תת". בעיניי, את כמו רבים אחרים, לא נכה אלא עם אתגר פיזי מסוים, נכון שקשה אבל לא נכה. נכים הם אלה שלא מסוגלים לחשוב בעצמם כבני אנוש, אלה שלא מעיזים לחשוב אחרת מחוץ לקופסא, שפוחדים לסטות מהמקובל והנוח. נכים הם אלה שלא מסוגלים לקבל את השונה וחושבים שהחיים והגוף שלהם ערבים להם לעד.
אני לא מבינה בחלומות אבל נראה לי שאת כן רצה בחיים. כדי לרוץ לא צריך רגליים. לפעמים אני עפה ואין לכנפיים. הלוואי "נורמלים" אחרים היו מסוגלים לכתוב ברמתך ובצורתך. השאלה לאן את רצה.
לא יודעת מה קרה לפני 20 שנה עם הבחור ההוא אבל יש לי ההרגשה שהוא מסמל הרע או הלא כדאי והאנשים שפתחו לך את המחסום מסמלים לך הטוב. בכל מקום נמצא את שניהם אבל את יודעת מה? טוב שגם קיימים הרעים כי הם נותנים לנו ההזדמנות ללמוד אז למעשה הם לא כל כך רעים, הכל עניין של הסתכלות.


4. עופר D:
15 בספטמבר, 2014, בשעה 04:20
מרגש לקרוא על החלום שלך, שבו אינך נכה ואת רצה. עד לנקודה של הכרה במציאות..
לפחות בחלומות את יותר משוחררת. כנראה שכזו הנפש, ששוחרת לחופש כשרק אפשר.
חיבוק ממני, ואיחולים לשנה טובה, יקרה
{}

5. אבישג:

15 בספטמבר, 2014, בשעה 06:49

,תודה לך! הכנות, הרהיטות והיכולת להסתכל על הטוב שבאדם מרגשות.

6. קארינה קאפור:
22 בספטמבר, 2014, בשעה 22:01
אני מאחלת לך שנה טובה ורק דברים טובים!