גם כשאני מחייכת החיוך שלי קצת נוגה. מתי צחקתי צחוק גדול באמת? זה היה בסרט "ויקטור ויקטוריה" מ-1982.
 |
| (צילום: עינת קדם) |
 |
| בית קפה וניס: הזמר – יוסי דרומי (צילום: עינת קדם, 4.7.14) |
 |
| בית קפה וניס (צילום: עינת קדם, 4.7.14) |
 |
| בית קפה וניס (צילום: עינת קדם, 4.7.14) |
 | |
|
 | |
|
 |
| רוזי ואני באוגוסט 2014 (צילום: עינת קדם) |
הפוסט מופיע בספרי "אל תשכחי את השער". הספר בתהליכי הפקה.
****************************
נושאים אישיים, הנכות ועוד
נושאים אישיים, הנכות ועוד
1. מ:
6 באוגוסט, 2014, בשעה 12:01
הסיפור או מה שזה יהיה התחיל טוב.. הזדהיתי
סוף סוף משהו תפס אותי ורציתי להמשיך לקרוא
אבל פתאם נעצר. חבל
6 באוגוסט, 2014, בשעה 12:01
הסיפור או מה שזה יהיה התחיל טוב.. הזדהיתי
סוף סוף משהו תפס אותי ורציתי להמשיך לקרוא
אבל פתאם נעצר. חבל
2. עינת קדם:
6 באוגוסט, 2014, בשעה 14:58
שלום מ',
תודה על הערתך, התמונות עלו על השורות האחרונות בפוסט, הוספתי אותן.
3. איילת:
6 באוגוסט, 2014, בשעה 15:46
היה כיתוב מתחת לתמונות? לא הבנתי מי מופיע בהן
4. עינת קדם:
6 באוגוסט, 2014, בשעה 16:04
היי איילת,
התמונות הן מבית הקפה. לא הוספתי כיתוב, הוספתי עכשיו.
5. אור:
6 באוגוסט, 2014, בשעה 17:40
היי,
למה את לא מנסה להשתחרר ישנן כל מיני דרכים לעשות את זה.
6. רעות.:
7 באוגוסט, 2014, בשעה 03:37
אני דווקא מזדהה עם מה שאת כותבת. אני דווקא יש לי את הקטע של לצחוק על עצמי או להמציא בדיחות על מצבים מסוייימים זה עוזר לי קצת להישאר שפויה. ולהמשיך הלאה. תנסי לצפות בתוכניות שמצחיקות, לעורר את זה.
אבל אני בהחלט מבינה איך קןרה שמגיעים למצב שפשוט קשה לצחוק. ובכל זאת, שווה לנסות.
חיבוק ענקי.
7. הני:
7 באוגוסט, 2014, בשעה 04:12
פשוט זכרי לא לקחת את החיים ביותר מידי רצינות
8. איילת:
7 באוגוסט, 2014, בשעה 06:40
תודה…אני אוהבת לקרוא אותך, למרות שמצער אותי כל פעם מחדש לקרוא על הקשיים שאת חווה בדברים שבאים לי ולאחרים בקלות יחסית. אני מאחלת לך אך ורק הצלחה ואושר ובריאות וכל טוב שרק יכול לבוא לך. נשמע לי שמגיע לך…
9. עופר D:
13 באוגוסט, 2014, בשעה 05:22
עינת יקרה,
הדאגות מוכרות, ולכל אחד יש מהם. גם לשמחים יותר.
אני גם מבין את היכולת של הדאגות האלה לשתק את השמחה.
ובכ"ז, אולי עם חביתה מאותו המרשם – לצחוק זה חשוב, וגם סדנה כזו זה לא רע. תני לעצמך להשתחרר, גם אם באופן מלאכותי. זה מגיע מעצמו בהמשך, וזה כיף.
חיבוק מחוייך ממני, יקרה
{}
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.