התפרסם בתפוז ב-1.3.2009
אני במרץ 2009 (צילום: עינת קדם) |
הפוסט מופיע בספרי "אל תשכחי את השער". הספר בתהליכי הפקה.
01/03/2009 | 19:15
אוהב את מה שאת אומרת (-:
כמה המילים והביטויים
עברית שפה יפה
את צודקת, אני מתכננת לכתוב
רשומה מפוייסת
אוהב את מה שאת אומרת (-:
לילה
של קסם עינת
המילים של עינת
02/03/2009 | 16:23
שמתי
לב לשימוש בזמן הווה. תודה :)
אישה ממקום אחר
01/03/2009 | 20:02
הטעייה מכוונת
אני
אוהבת את הרשומות שלך על מילים,
אבל זו עברה מעולם העברית לעולם אחר לגמרי.
המילים שלך מרגשות.
אבל זו עברה מעולם העברית לעולם אחר לגמרי.
המילים שלך מרגשות.
המילים של עינת
02/03/2009 | 16:24
נכון.
כמו אישה ממקום אחר, גם הרשומה
הזו
היא קצת ממקום אחר.
עופר D
01/03/2009 | 20:35
הם
שיקוף מעניין של המציאות, שמנסה להתנסח בדרכים חדשות, סתמיות לעיתים, בכדי להגדיר
עצמה.
ולא ממש יודע, אבל מקווה שלא ילך..
ולא ממש יודע, אבל מקווה שלא ילך..
המילים של עינת
02/03/2009 | 00:46
היי עופר
כתבתי
לך במסר שלא הבנתי למה התכוונת, אבל אחרי קריאה נוספת ביחד עם אפי, שעדיין לא הלך,
הבנתי.
עופר D
02/03/2009 | 03:25
02/03/2009 | 03:25
ובמחשבה שנייה..
אכן
כתבתי באופן סתום מדי.
מבטיח להשתדל להבא (-*
להתראות ברשומות הבאות
להתראות ברשומות הבאות
אור גור אש
02/03/2009 | 16:16
הי
עינת,
כבר ציינתי בפנייך שאני אוהבת לקרוא את הרשימות שלך, אולם לפעמים את נוקטת גישה קיצונית מידי לטעמי. בנוגע לסגנון התבטאויות בחיי היום יום שלנו: עברית היא שפה יפה, אך אי אפשר להשתמש בשפה תנכית/ספרותית/שפה תקנית. מה לעשות שיש שפה תקנית ויש שפה מדוברת עם סלנג טרנדי שרוב שכבות האוכלוסיה משתמשים בה, והדור הצעיר כמו בתי וחברותיה חוגגים עליה (על השפה והסלנג) אני מקוה שירדת לסוף דעתי ואם לא, אז כנראה שלא הבנתי מה רצית לומר ברשומתך זו. ולסיכום, אני דלוקה על הראש שלך. המשיכי להיות חזקה ולקוות רק לטוב.
כבר ציינתי בפנייך שאני אוהבת לקרוא את הרשימות שלך, אולם לפעמים את נוקטת גישה קיצונית מידי לטעמי. בנוגע לסגנון התבטאויות בחיי היום יום שלנו: עברית היא שפה יפה, אך אי אפשר להשתמש בשפה תנכית/ספרותית/שפה תקנית. מה לעשות שיש שפה תקנית ויש שפה מדוברת עם סלנג טרנדי שרוב שכבות האוכלוסיה משתמשים בה, והדור הצעיר כמו בתי וחברותיה חוגגים עליה (על השפה והסלנג) אני מקוה שירדת לסוף דעתי ואם לא, אז כנראה שלא הבנתי מה רצית לומר ברשומתך זו. ולסיכום, אני דלוקה על הראש שלך. המשיכי להיות חזקה ולקוות רק לטוב.
המילים של עינת
02/03/2009 | 16:27
רשומה
מפוייסת, ובה אני מודה שהשימוש בשפה, אותו נראה שאני מבקרת, הוא טבעי ואי אפשר
בלעדיו. בלעדיו השפה תהיה טכנית וקרה. אני מודעת לכך. אולי כדאי שאדגיש שכאשר
כתבתי על הנושאים הללו, זה היה יותר כדי לציין תופעה ולא כדי לבקר אותה.
תודה על תגובתך החכמה.
תודה על תגובתך החכמה.
אור גור אש
02/03/2009 | 16:46
עינת
יקירתי,
ביקורת זה לא דבר רע, אני רואה בביקורת דבר בונה. אל לך לשגת וחלילה לא להתנצל. המיוחד שבך הוא הפתיחות והישירות. כיף לקרוא את המלים שלך.
ביקורת זה לא דבר רע, אני רואה בביקורת דבר בונה. אל לך לשגת וחלילה לא להתנצל. המיוחד שבך הוא הפתיחות והישירות. כיף לקרוא את המלים שלך.
המילים של עינת
02/03/2009 | 18:15
הנה היא,
הרשומה המפויסת. מאמר.
תודה על ההשראה :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.